צנחני הישוב במלחמת העולם השניה
בכל שנה כמו שעון הוא מגיע , חדש נובמבר . בכל שנה הוא מביא עימו את הגשמים . גשמי ברכה לאדם , לאדמה ,לחי ולצומח . בשביעי ובעשרים לנובמבר מטחי טיפות הגשם מכות בעוצמה בכדור הארץ הממשיך להסתובב כאילו איבד דרכו בחלל האין סוף . השמש ממשיכה לאחוז בו בחוזקה , בכדור הארץ . עוזרת לו בניווט ולופתת ,כאחוז אם צעירה העוטפת ושומרת על תינוקה .בכדי להתמצא בדרך ובניווט , חשוב לזכור את מי שסללו והכתיבו את הכיוון . לא , הפעם אינני מתכוון לאברהם אבינו ולא לפרשת השבוע " לך לך " . הפעם אני מתכוון לאבני הדרך שהשאירו לנו הצנחניות המתנדבות , אשר יצאו למשימה ממנה לא חזרו . אני מתכוון לימים חשוכים , ימים ללא השמש המאירה והשומרת על מסלולו של כדור הארץ . כדור משונה וקפריזי הוא הכדור שלנו . כדור עצבני החושב להשתגע מרוב משוגעים המנסים להסיטו ממסלולו .
גשמי נובמבר
חביבה שלנו , חביבה רייך
היבלות ברגלייך , הנחישות בעינייך
מפקדך * בפלמ"ח לעולם לא ישכח
הצצה קלה במסע של חייך .
חביבה וחנה צנחניות ראשונות
שליחות , מסירות , נחישות וגבורה .
אתכן לא נשאל שאלות נדושות
מה עשיתן בשביל מדינה .
עצרו רק לרגע , אני שומע קולות
זה קורה לי ביום ובעיקר בלילות …
גשמי נובמבר – ברכה לשדות
הטיפות מלוחות – הצנחניות בוכות …
מסילות ברזל , קרונות , רכבות
רכבות משא נוסעות וחוזרות .
גלגלים חורקים , זעקת תינוקות
זעקת תינוקות ותפילת אמהות …
במחשבה קדימה וגם לאחור
רכבות המוות , מי יכול היה לעצור ?
הצנחניות הקשוחות ?
קולו של האור ?
קול טהור המאיר את רוע השחור ?
מדוע בוכות ?
על שלא יכלו לאותן רכבות ?
על העינויים ועל הזוועות ?
ואולי בוכות הן , בחשאי בלילות
על מה שממעל , עכשיו הן רואות ? ? ?
גשמי נובמבר – ברכה לשדות
הטיפות מלוחות – הצנחנות בוכות …
חנה סנש הוצאה להורג ע"י הנאצים ב – 7.11.1944
חביבה רייך הוצאה להורג ע"י הנאצים ב- 20.11.1944
* אורי יפה , מפקדה של חביבה בפלמ"ח , תיאר את קשיחותה
בעת מסע אימונים מפרך .
אשר רון 7.11.2008 עדכון 7.11.2010