כותרת בעיתון: מאות אלפים מטיילים
והפקקים כבדים, ארוכים ומפותלים.
תגובה בשלוש מערכות
להגדלה ללחוץ על התמונה
מערכה ראשונה
בוקר של אביב
בכביש תל אביב
יצאנו מוקדם
הילד נרדם.
על יד בנימינה
פנינו ימינה
עברנו במחלף
נוסעים לכייף
פריחה והגשמה
זה טוב לנשמה
ואין לזה הסבר
אולי חבר מביא חבר
כי המצב בכביש
מזכיר עכביש
שבמקום הקורים
מסתעפים רק תורים
איפוא הפריחות
ואיפוא החרציות
מה שנושמים
זה אבק ומכוניות
הזעה על המצח
אתה מרגיש עלפון
הילד צורח
מפריעים לו לישון
האישה עם מבט
שאומר את הכל,
"נכון שצדקתי
שפנינו לשמאל".
אתה עצבני והמום
ומאחורה לפתע בום!!!
יצאת מהרכב
לראות ולפגוש
את זה מאחורה
שנכנס בפגוש
והקהל לך מריע
"זוז אתה מפריע"
ואשתך מזכירה לך
בטון תקיף
שלא עשית השנה
ביטוח מקיף
והיא ממשיכה
לתת לך ייעוץ
וכל העסק
על סף פיצוץ.
ותור המכוניות
מתחיל שוב להיעצר
והפתיל שלך
הולך ומתקצר.
צהרים כבר חלף
אתה באמצע התור
מתפלל ומבקש
שהכל יעבור.
נכון שהטבע
ממש יפיפה
אך מאז הבוקר
לא טעמת אוכל בפה.
החניה עמוסה
ברכב המון
הדלת לא נסגרת
וגם החלון
הילד בוכה החום גובר
הרדיו נדם ואיתו המצבר
ולפתע הילד נהפך לגנן
ומבקש שלא לדרוך
כי הפרח מוגן.
הצלחת סוף סוף
חניה להגריל
בדיוק ליד אחד
שמארגן לו ת'גריל
ואתה נזכר שבעצם
באתם לשמורה
לראות עוף נדיר
ולא עוף
שמסתובב לו
על הגריל.
התחלתם ללכת
השביל חלקלק
מרוב אנשים
אתה קרוב למחנק
השמש קופחת
ויש קצת לחשוש
והילד עליך
בין הכתפיים לראש
ואשתך כל מטר
את הנעל תחלוץ
כי בגרב נתקע לה
סרפד או סתם קוץ
וסוף המסלול
עבורך כה נחוץ
המשימה קשה
והלשון בחוץ
וגם בסיום
המסלול טרם תם
כי יש את האוטו
השייך "לגזלן".
הבאת לאישה
קרטיב אדום
אבל היא רוצה
בטעם לימון
אתה זוחל
שוב ל"גזלן"
וכולך מושפע
מערמות הלכלוך
ושקיות האשפה.
סוף מערכה ראשונה
מערכה שנייה
אתה בדרך הביתה
ליד מגדל כרום
הילד רדום
והפגוש עקום
והדממה משתרעת
על הילד והאישה
והשקט משתלט
לא שומעים אוושה
ורק הפגוש
הנפגע והפצוע
שר ושואל
למה ומדוע?
סוף מערכה שנייה
חצות-מערכה שלישית
אתה בקושי
למיטה נגרר
הזמנת בטלפון
למחר את הגרר
אתה חייב
לדאוג לאוטו תקין
כי פתי מי שמאמין
שבית ישראל
יישב בביתו כנוע
ולא ישמע לפקודה
נוע! נוע! נוע!
מסך
נ.ב
אזלו כל הכרטיסים ליתר החגים
כתב יוסי וולך
20.04.2014