בשקט בשקט התכנסנו לפני מספר שבועות אנו ילידי 1944 שנוצרנו בעונג רב תשעה חודשים קודם ע"י אבות שחשבו בטעות או בעורמה שהנה המלחמה נגמרת ואפשר להוריד את האמצעים עאלק.(בואי יפתי בואי, הניצחון קרוב ותפסיקי עם הכאבי ראש…) זאת כדי לציין 50 שנה לסיום התיכון ועזיבת הבית ב- 1962
מצ"ב חלק ממה שאמרתי במפגש….
שיהיה טוב,
צוהוריים טובים !
לא להיבהל חברה, זה נראה הרבה דפים אבל כתוב Arial 30 בגלל השמיעה הדפוקה שלי. הופ עברו 8 שנים מאז כנס ה- 60. ד"א כל מי שכאן עוד היה בחיים אז ? ורק לציין לפני הכל שאני שמח ששמענו בקולם של המארגנים ולא חיכינו עוד שנתיים לגיל 70 כי לפי מה שמסתמן כרגע, אחרי שיגמרו לגרש את הסודנים יגרשו גם את הפיליפינים ואיך נגיע כשכמעט כולנו כבר אשרי יתומים אנחנו.
כשנודע לי שהכנס הזה יהיה בק"ק ת"א, בסינימטק ולא בקריה התגובה הראשונה האבטומטית שלי הייתה, מה פתאום ? מה לעיר הזימה ת"א ולבני קריית חיים החסודים ? בשביל זה שתלנו אקליפטוסים כדי לייבש את הביצות בקן ? בשביל זה חרפנו נפשנו וגנבנו גויאבות כדי לעזור להורינו במשק הבית ? בשביל זה ויתרנו על משחקי מחשב וטלוויזיה צבעונית והלכנו ליומיות בבית העם, באורות, בספיר, בסביון וביובל ? בשביל זה נכנסנו לים בדגל אדום כהה וכמעט טבענו יחד עם יודית כהן ועוד בחוף נאות שלה ? בשביל זה ידענו כל ספסל וכל עקרב בחורשות ? מילא פגישה בחיפה עוד הבנתי. בכל זאת היינו קשורים אתה, לפחות עם מצעד המחולות בימי העצמאות ומסע האופניים באחד במאי – אבל תל-אביב ? אימייל קצר לידידי כאח לי שי מ- ד' 69 שיעזור לי להרים את נס המרד הביא לי תוך דקה את תשובתו הברורה: אם תעקוב בתקשורת ידידי מד' 61 תלמד שבקריה פוגשים היום רימוני הלם וסכינים ולא את החברה הגזעיים של פעם..אל תתקרב.
לפני הכל כדי שלא יקרה מה שקרה לפני 8 שנים בכנס ה- 60 שלנו כשסיימתי כזכור את ההנחיה המדהימה שלי ב"תודה שבאתם", לקחתי את הצ'ק הנחמד, שמתי אותו בהוצאה לפועל ורק כשהגעתי הביתה נזכרתי שלא הודיתי לעוסקים במלאכה, אז הפעם אני רוצה להודות כבר עכשיו לפני שמתחילים.למארגנים, שרה'לה, שושה ואורי פלדמן, למרים ויוסף ספיר, לכגן, לצפרירה, למשה ביק גפרורים לך נדליק, לצבי המסריט מבית העם שהסיע את התרגום בצד לפי צעקות הקהל, לוונדרמאן ולסוסה שלו שבבית אבות היום, לראובן ארצי ,לפלפל מזרחי במוצקין, לאמן ולאקורדיון שלו, לבית הקפה, לסרדניק, לגבאי בית הכנסת שהרשה אופניים ביום כיפור וגם להציץ למקווה של הנשים בכל יום אחר, לאבא חושי, למאפית פינטל, לשוני מהכדורגל, לגנן של בית העם שרדף אחרינו עם גרזן ומזמרה כששיחקנו כדורגל על הדשא שלו, (ונראה אותו היום עם החיתול…) לסדרנים של בית העם שלא שמו לב שהצטרפנו למשלמים כשפתחו את הדלתות בהפסקה כדי לאוורר, לצריף, למגדל המים, לקן, לסניף, לחב' וולווטה ששמרה על עור אפנו, למגרש הכדורסל בקרית חשמל, לנשיונל גאוגרפיקס שמעבירים עכשיו את האירוע הזה בלייב בסדרה "זקנים ובועטים",לחיים ארלוזורוב שבלעדיו לא היינו בני קריית חיים, לדן תיכון שבלעדיו לא היה לנו בקריה בית ספר תיכון ולדנה אינטרנשיונל שבלעדיה איפה אנחנו ואיפה האינטר.
וכמובן לא נשכח את רש"י שבלעדיו לא היה לנו את כביש ראשי.
לקיסלביץ' שתרם את הקייטרינג היום, לגלעד וינגרטן, לצריף, לגב' גולד, לזקנה החביבה המצומקת והמקומטת שמכרה גרעינים בשנות החמישים בקונוסי נייר של ספר טלפונים, בפינת ד' וכביש ראשי והייתה אז כנראה כולה בת 60, לשומר מחסום הרכבת שהשאיר את המחסום פתוח הערב במיוחד בשבילנו, אופס…זה קטע שהיה כשחשבנו שהאירוע יהיה בכל זאת בקן בקריה….
ולעזאזל שכחתי תודה ענקית להורינו (מישהו כאן עוד לא אשרי יתום אני ?). שעניין להם את קצה התחת איפה אנחנו ומה אנחנו עושים כל היום ולא חיפשו אתנו כל חמש דקות בנייד ולא ידעו שאנחנו בים שוחים למצופים, או על הגבעות או גונבים קרונית אחזקה של הרכבת בשבת מהתחנה במוצקין ונוסעים על הפסים וגונבים פירות מהחצרות של אחרים ונוסעים באופניים לחיפה ולרמת יוחנן והולכים יחפים בגשם ונכנסים למיכלים של איפיסי ולא מפחדים שפתאום תשובה ימלא אותם בנפט ועוד ועוד מעשים שכאלה. אם הילדים והנכדים שלנו היו עושים עשירית מזה היינו גרים קבוע בטיפול נמרץ בשיטת הכל כלול.
מאחר ועד עכשיו לא צחקתם מספיק אני מניח שאו שעוד לא קמתם, או שבשעה כזאת אתם רגילים כבר לנוח לפני ערב חדש, או שסתם מזמן לא החלפתם בטריות במכשירי השמיעה שלכם. רצינו להביא בחורה בתחתית המסך בתוך ביצה כזאת שתתרגם לשפת החרשים, אבל אז צריך גם לעיוורים ויותר קשה לסניליים.
אז מה היה או קרה ב- 1962 ?
בן גוריון עדיין עומד על הראש ולא שדה תעופה
ג'ון קנדי מוכר לנו הוקים
אדולף אייכמן הופך לאבקה
איפה יוסל'ה שומכר חוזר הביתה
מוקמת ערד
זאב ודידי מנוסי מקבלים טור בידיעות
מלכת היופי גולדה מאיר סליחה יהודית מזור
הפועל ת"א בכדורסל לוקחת אליפות
בלומפילד נחנך
הלירה מפוחתת לעומת הדולר מ-1.8 לירות לדולר, ל-3 לירות לדולר.
נרצחו מיכאל סטולרו, זיגפריד יכמן ודבורה צ'צ'קס ועד היום אין מושג מי-מה-מו.
נולדה מיקי חיימוביץ'
חברה, צריך לעשות הכל כדי לא להפוך מפגשים כאלה למשהו מפחיד ומעיק. לא צריך משפטים כמו "איך שהזמן עבר מהר", אין "רק אתמול הלכנו מים לים וצעקנו "הפילו הפילו", אין "שמעת מה קרה ללב של זהו, למעי הגס של זהו ולקילוף והבוטוס של זאתי ?" נסכים מייד שאנחנו אותם צעירים חדורי מרץ, בעלי און בלתי נדלה כשרק מטרה אחת עדיין לפניהם: להגשים להגשים להגשים.
כדי לראות מה השתנה מלפני 8 שנים בכנס ה- 60 כשכבר אז לא כולם זכרו את כולם, וגם אם זכרו לא הבינו מה הקשר, אבקש שוב שכמו אז לפי הא' ב' כל אחד יקום יציג את עצמו, יספר בקצרה בבקשה איפה לא כואב לו כשהוא קם בבוקר, כמה פעמים הוא קם לשירותים בלילה, כמה מיליגרם אספירין הוא לוקח, מה האל-די-אל שלו, הדבליו דבליו דבליו שלו, השטרודל שלו ומה הוא חושב על הכלות והחתנים שלו ואם היה רוצה לחתן אותם ביניהם רק שיעזבו את הילדים שלו במנוחה.
וכל מה שנאמר בלשון זכר מתאים גם לנקבה חוץ מהדיווח על הקימה בלילה שמתחלף בשאלה נקבית, באיזה עוצמה את חייבת לצעוק כל היום כדי שהחירש שלך ישמע ויתייחס. עברתי ביניכם קודם שנכנסנו לאולם ושמעתי את הבלופים המגוחכים שהכל עשר ואנחנו לא מתלוננים (דיר באלקום, נו באמת, אנחנו לא מתלוננים רק מפני ש- 68 שנים, כבר מהברית והבריתה, אנחנו רואים שזה לא עוזר וגם לא יודעים איפה ולמי).ותרשו לי לשתף אתכם בתזה שלי על כך שהחיים הם כמו הגליל של הנייר טואלט שלקראת הסוף מתחיל להתגלגל ולרוץ יותר מהר. נסו בבית עם גליל תלת שכבתי חדש. שמתם לב שפעם כשהיינו בקריה היה לוקח ליום ששי כמעט שבוע עד שהגיע והיום אתה לא מספיק להירגע מהשבת והופ יום חמישי בערב.אחרי שיסלקו אותנו מהאולם כאן ב- 2 נצא לרחבה שבכניסה ונתחלק לקבוצות תמיכה במעגל בסגנון של: "אנחנו אוהבים אותך שלמה, אנחנו אוהבים אותך נחמה".וגם נחליף מידע ופטנטים איך גורמים לזמן ללכת לאט יותר.אני למשל הייתי נכנס פעם לשוק כשהקופסא העגולה הזאת של הכדורים עם השבעה תאים הייתה נגמרת וסימנה בייאוש שהופ עבר שבוע. מה עשיתי, התחכמתי עם סטרטאפ גאוני ושמתי בכל תא יומי כפול כדורים אז עכשיו קיבינימט השבועיים עוברים מהר.
לדעתי עשינו טעות שלא כללנו במפגש גם ילדים ונכדים.חשוב מאד שיכירו אלה את אלה.במצב הברדק בכבישים היום יהיה מאד לא נעים עם שניים יריבו על מקום חנייה כולל סכינים ומברגי פיליפס ואז במשטרה כשייקחו מהם שמות משפחה, הנדקר שעוד עם הפיליפס בגב יגיד פתאום: היי, בא הנה סבא רבא שלך זה פרידלר מרח' ד' ? סבתא רבאק שלי זאת שרה'לה שפירא מרח' א'….
זמננו תם, ילדים. שמרו על עצמכם ושנתראה כאן רובינו שוב בעוד 12 שנה כשנהייה בני שבעים, או שמונים או 50 מה זה חשוב.עשו מאמץ בבקשה !! איכלו טוב, שנו טוב, תמלו והיזהרו מנחשים וטרומבילים !