אהוד מנור
היה הבס והטנור
ההברקה והמקור
העברית והתרגום
ההגשה והתחכום
כלי הקשת והמיתר
התזמורת וכל השאר
המבט שאהב
השירים שכתב
עם העברית והחידוש
שכל אחד יכול לחוש
שמשהו מעצמו
שמשהו בתוכו
נע עם המילים
שמאלה וימינה
וחוזר לילדותו שלו
מימי בנימינה
אהוד ראוי
לכל הכבוד והערכה
האהבה והערצה
ואם ישנה נחמה פורתא
על מותו בטרם עת
שיישאר לנצח כחידה
זה המפגש המאוחד
עם אחיו הצעיר יהודה
כתב יוסי וולך
15.7.2011
'