חברנו שלמה אלפסי מגרעין נחשול לקיבוץ יפתח, נפטר הלילה, לאחר מחלה קשה וממושכת.
ההלוויה היום, בשעה 15:00
בקיבוץ יפתח.
יהי זכרו ברוך!
אריק כץ
אריק כץ :על קברו של שלמה אלפסי ז"ל
1938-2014
נולדתי שבועיים אחריך. גדלנו בקרית חיים. רחוב ליד רחוב. קרית חשמל במקביל לרחוב יוד. מס' 4.
מבית ספר יסודי איני זוכר כלום. בתיכון לא למדנו יחד. בתנועה המאוחדת הפכנו לחברים. הקשרים התהדקו כשעמדתי מאחוריך בבקו"ם. אתה, מ.א. 404371. אני מספר אחד אחריך. את כל הצבא עברנו יחד. בכל הסדרות ישנו באוהל סיירים אחד. עודדנו איש את רעותו ברגעים קשים. גם בקבוץ יפתח גרנו בצריף אחד. גם את החברות הראשונות הכרנו יחד ויצאנו לדייט באותו ערב ולאותו מקום. נבי יושע. אני בחרתי באביבה-ריימונד ואתה בז'קלין-יעל. אבל רגע לפני, הטחת בפני: "תמיד אתה בוחר את הכי טובה"…והתחלפנו. מאז אני עם ז'קלין. 55 שנים. ושלמה? חזר בפגישה השניה מודאג:"נשברו לי המשקפים" רטן. זה היה קוד לסוג של פנצ'ר שארע…ברבות הימים נישאת לרותי המקסימה. הקמתם משפחה לתפארת. ילדים מדהימים, אוהבים ומתוקים. רותי נפרדה מהעולם זה מכבר וילדיך ונכדיך העטירו עליך ים של אהבה וסעדו אותך בעת הצורך. והיו לא מעט עיתות כאלה. התקרבנו שוב כשהיינו שנה ביפתח. כשילדינו ינון ואייר היו בפעוטון אחד. בני שנה וחצי. בשאר הזמן ליויתי אותך מרחוק. לא התקשרתי הרבה כמו אלוני או מיקי, או עודד, או סבי. אבל אהבתי לא פחות. כשהאזנתי להספדך את רותי לפני שנתיים-שלוש נפעמתי מכושר הכתיבה והדמעות שניקוו בעיני ביטאו גם סוג של התפעלות מפן שלא הכרתי די והותר אצלך. רגישות. שליטה במכמני השפה העברית. כושר ביטוי מעולה. וכשהחמאתי לך בדיעבד, ענית לי: "נכון, עברתי כברת דרך מאז שעזרת לי לכתוב מכתבים לחברות"… במילואים שעשינו יחד, דברנו באוטובוס וברכבת בשפת קודים כדי שהנוסעים יחשבו שלידם שני פייטרים עטורי קרבות. החיים הפכו אותך, שלמה, לפייטר אמיתי. לא מהצ'יזבטים. התמודדת בגבורה עם המחלה הארורה וכמעט יכולת לה. רק כמעט.
היה שלום חבר יקר
אוהבים אותך.
(הוקרא על קברו בקבוץ יפתח, ביום ב' 1.12.2014)
ישמר במדור לזיכרם