חיים שחל, חתן פרס ביטחון ישראל, הלך לעולמו בגיל 99
נפטר איש הפלמ"ח שתכנן ופיקד על מבצע ליל הגשרים ב-1946. את הפרס היוקרתי לביטחון ישראל קיבל על בניית ספינות טילים לחיל הים
חיים שחל, חתן פרס ביטחון ישראל, הלך שלשום (יום ו') לעולמו בגיל 99. שחל היה איש פלמ"ח בולט שתכנן ופיקד על מבצע ליל הגשרים בשנת 1946. שחל, שהתגורר בחיפה, נולד בתל אביב ומהנדס חשמל בהשכלתו. הוא השתחרר מצה"ל בדרגת סגן אלוף, אחרי שגויס תחילה לחוליה הימית ביפו שהייתה ראשיתה של שייטת 13. הוא נפצע במהלך בנייה של טורפדו מונהג ושכב חודשים בבית החולים שיבא בתל השומר. הוא שב לשרת בצה"ל כקצין הנדסה בשייטת 13, שם רשם הצלחות בפיתוחים ושדרוגים לכלי שיט. בהמשך שירת שחל כראש ענף ציוד 4 בחיל הים. ב-1965 מונה שחל לראש צוות "שלכת" שאמון על הפיקוח של בניית סטילים בעיר שרבור שבצרפת. ב-1968 היה לראש צוות פיתוח חיל הים.
עם שחרורו מצה"ל ב-1970 מונה שחל למהנדס הראשי של מספנות ישראל. בתפקידו היה אמון על בניית ספינות הטילים לחיל הים סער 4, ועל כך קיבל ב-1973 את הפרס היוקרתי לביטחון ישראל. משפחתו מסרה כי "חיים הוא מורשת מדינת ישראל, היה פלמ"חניק בעל רוח לחימה ותעוזה, איש צבא חכם ומבריק. הצטיין בכל ובצניעותו הרבה. בעבודה בחריצות בעשייה. כל מה שיצא מתחת ידיו היה מושלם עד הפרט האחרון. נהג ביושר וללא התנשאות, ידע לפאר, להעצים ולגרום לאנשים שמולו להיות גאים בעצמם. אדם צנוע ועניו, היה נערץ על כל מכריו דווקא בשל תכונות אלו. גאווה לנו וזכות גדולה שבזכות אנשים כמו חיים אנו חיים כאן". שחל יובא היום למנוחת עולמים בבית העלמין תל רגב.
שמי: ברוך ברגר רום
ברצוני לספר מקרה אחד שקרה לי עם חיים ז"ל. המקרה יכול לאפיין את אופיו.
חיים קיבל משימה ממשרד הבטחון, מחיל הים, ומהקומנדו הימי, משימה סודית אותה לא אפרט. נקראתי למשרדו, והסביר לי את תוכן המשימה, ואת סודיותה. כמו כן עלי יהיה לעבוד ולתכנן בחדר נפרד שאף אחד אינו רשאי להיכנס פנימה. קבלתי הסבר באופן כללי, ואחר סיום השיחה הודיע לי חיים כי למחרת בבוקר עליו לטוס לאירופה ל10- ימים ועלי יהיה לסיים את התיכנון תוך שבוע.
אחר הכנות של כמה שעות הייתי בחדר נפרד והחילותי בתיכנון. משך יומיים התקשתי למצוא פתרון כפי שהנחה אותי חיים, החלטתי לסטות מהרעיון שלו ולהציע פתרון אחר.
ואכן כעבור יום הגעתי לפתרון והתחלתי להכין תכניות עבודה. במקביל הגיע אלי מנהל עבודה מהיצור קיבל הסברים על הפרוייקט והחל לעבוד.
ביום שחיים אמור היה לחזור היו במספנה כל מיני הכנות , מנוף מיוחד הוקצע, אנשי קומנדו הגיעו אלי לקבל הסברים, וכן כל בעלי המקצוע שנגעו והיו קשורים לנושא.
לקראת הצהרים נקראו כולם לרציף במספנה, הגיעו הצוות מהקומנדו שהדרכתי. כמו כן כל מיני נציגים ממכון 3, מחיל הים, מהקומנדו וכו' וכמובן חיים.
הנושא האמור הוכנס למים אנשי הקומנדו קפצו גם למים ואחר כ-5 דקות עלו לרציף בצהלה ושמחה פתרנו את הבעיה אמרו. קולות רמים של כל האורחים שהיו שם גם שמחו היו לחיצות ידים ושמחה רבה.
אחר שהטקס נגמר חיים הזמין אותי למשרדו, ושוחח איתי אודות הפרויקט. סיפרתי לו על השינוי שעשיתי בניגוד לרעיון שנתן לי. הוא לא אמר על זה מאומה רק עודד אותי אני שמח ששינית ולא הלכת עם הראש בקיר.
הייתי רוצה להציע משהו קטן שישפר את הפטנט הזה שמעתי ומיד הסכמתי.
חיים תמיד היה מתגלה בענוונותו וידע להעניק כבוד לעובדיו הכפופים לו. לתת להם את הכבוד הראוי, לא להתנשא. זה רק מקצת מגדלותו.
היה לי הכבוד לעבוד עם חיים משנת 1968 ועד 1980 , כאשר הגיעו ספינות שרבורג הוא טרם עבד במספנות ישראל, נשלחתי לראות את ספינות שרבורג כאשר הוא ליווה אותי והוביל אותי לחדרי מי"ק ומכשירים ואמר לי הודיעו לי: שאתה אמור לתכנן מדורים אלו שים לב לכל מה שאתה רואה כי משימה כבדה לפניך.
ואכן משימה לא קלה היתה. במשך השנים שעבדנו יחדיו כאשר היתה לי איזו שהיא בעיה טכנית שלא יכולתי לפתור אותה הייתי ניגש אילו. תמיד יצאתי עם פתרון שהציע. חוכמתו וניסיונו לא יסולו בפז. בכל דבר הוא הבין וידע לתת תשובות מספקות. ראיתי בו אבא כאשר לבן יש בעיה ומספר אותה לאביו האב נותן תשובה.
כאשר התפטרתי מהמספנה כל שנה עד לשנים האחרונות הייתי זוכה לקבל מחיים טלפונית ברכת שנה טובה. וברכות למשפחה.
אני מרכין ראשי כלפיו הן מבחינת האדם שבו והן עקב אישיותו. מעולם לא אמר אני. תמיד ידע לשתף אותנו ולכבדנו. יהי זכרו ברוך.