בספטמבר 2016 לאמא האהובה והיקרה,
קשה וכואב להיפרד ממך היום , למרות שכולנו יודעים שהגיע הזמן לתת לך ללכת למקום אחר, מקום הרבה יותר שקט, מקום ללא סבל וכאב כפי שידעת בזמן האחרון.היית אמא מסורה ודאגנית , אשת חייל, סבתא גאה ל-6 נכדים ואחות לתפארת. כל מה שעשית היה בצניעות, בענווה ובאהבה גדולה.
כשכאבנו כאבת אתנו , כששמחנו , לא הייתה שמחה ממך, אך כשמצב בריאותך התדרדר, נפשך לא ידעה מנוחה, אבל לא רצית להטריד, לא רצית להיות מעמסה , סבלת בשקט ולא התלוננת. כולנו רוצים לזכור אותך כאשה שהיא תמיד מלאה באנרגיות ולעולם לא מתעייפת: אשת חינוך אמיתית , שתחביביה: הצגות, טיולים, התעמלות, מפגש עם חברות, קריאת ספרים , סודוקו, תשבצי הגיון ועוד ועוד, ובין כל אלה מוצאת זמן לבלות עם הנכדים האהובים שאותך כל כך אוהבים.רצינו להודות לך על שהיית מי שהיית. שהענקת ותמכת ולעולם לא התעייפת.מבקשים את סליחתך אם לא תמיד עשינו כרצונך, ואם באיזושהי דרך פגענו בך ברצוננו להשאירך אתנו ללא תנאי. נוחי על משכבך בשלום
את מלאך אמיתי: אוהבים ומתגעגעים – משפחתך
אימא יקרה שלי,
שלושים יום בלעדייך וכל דקה כל כך ארוכה.
שלושים יום עברו וכל יום חונק וזה עוד לא מתעכל, והזמן לא מרפא. הגעגועים אלייך הולכים ומתגברים. במיוחד בערב בשעות הקבועות שלנו כשהיינו מדברות בטלפון את עולה לי במחשבות. כל כך רוצה שנשוחח ואספר לך את מה שעבר עלי / עלינו אבל…… לא יכולה. מחכה לשמוע אותך אומרת כשאשאל "מה העניינים?" את המשפט: "בונים בניינים", ואז תזרום השיחה לענייני דיומא: על הילדים , הבית ואח"כ מה עובר עלייך ואיך את מרגישה.אבל כל זה כבר לא יקרה, והשיחה מימך או אלייך כבר לא תתקיים במתכונת זו. אומרים שהזמן מרפא והכאב מתכהה, אבל זה לא כך, הגעגועים לא פוסקים והכאב רק הולך וגובר. זה לא אותו הדבר לשוחח אתך בחלומות, גם אם בהם את בריאה ומאושרת, מחייכת ומעודדת, שאין מה לדאוג והכל יהיה בסדר. מעניין מה את חושבת שם למעלה, כשאת צופה בנו בהתנהלותנו היומיומית: אוהבת? גאה? או מאוכזבת וחושבת שאפשר וצריך לעשות אחרת. אנו מקווים שבימים קשים אלה, כשלא קל בכלל, את שומרת עלינו מלמעלה. אנו בתקופת חגים, תקופה לא פשוטה ולא קלה. חגים בלעדיים הם לא אותו הדבר: הביחד, המאכלים שהילדים ואנחנו כל כך אוהבים יחסרו לכולנו.חוש ההומור שלך שדבק בנו ובכל סובבייך אף הוא יחסר. נותרה בליבנו עם לכתך נחמה אחת: שאת נחה לך בגן העדן שלך, לא סובלת, לא כואבת, רגועה ומאושרת.
לכן נוחי על משכבך בשלום. אוהבים אותך לעד!
יהי זכרך ברוך לעולם ועד.
שיר לאמא
קשה וכואב לראות אותך כך
את שהיית שמחה גם ממרחק.
עכשיו את כואבת עינייך עצומות
ולנו לא פוסקות הדמעות.
מחכים ומייחלים לנס שיבוא
וכל אחד נושא תפילה בלבבו.
ימים עברו, חלפו והנס לא קרה
ונלקחת מאתנו ללא אזהרה.
ריק וכואב לכולנו כאן בלעדייך
השארת שובל של עצבות גדולה אחרייך.
מנחמת העובדה שאת נחה לך ללא סבל וללא כאב
אבל את לא כאן וריק הוא הלב.