יוזמה ייחודית בקריות: "הקבוצה הזו מחזירה את האלמנות לחיים"

כשהייתה בת 49 איבדה גבריאלה רונן (84) את בעלה. בעקבות האובדן האישי, ההתנדבות הפכה למרכז חייה, ובמשך עשרות שנים היא מסייעת לאלמנות להתמודד עם הבדידות

,במשך 28 שנה מארחת גבריאלה (גבי) רונן מקרית חיים בהתנדבות עשרות נשים אלמנות בביתה בכל סוף שבוע. הנשים שמגיעות מכל הקריות נהנות מדי שבוע מערב הכולל הרצאה או מופע מוסיקלי, אבל יותר מכל ממסגרת חברתית אליה הן יכולות להשתייך.

רונן (84), אם לשלושה וסבתא ל-9 נכדים ו-3 נינים, עבדה 25 שנה כמורה בבית הספר ארלוזורוב. בגיל 49 התאלמנה בפתאומיות. "כשבעלי נפטר, ילדיי כבר היו גדולים. נשארתי לבד בגיל צעיר, אז החלטתי שאעשה משהו שיהיה טוב לי וגם טוב לאחרים. לא להישאר בלי שום דבר ולבכות על מר גורלך". רונן החלה לארח בביתה נשים אלמנות בכל מוצאי שבת. "התחלתי לאסוף נשים, לרוב מורות שעבדו בקרית חיים, שגם הן התאלמנו", סיפרה. "זה כמו עונג שבת, המפגש כולל כיבוד, מוסיקה, שירה והרצאות. יש גם מדי פעם רסיטל של נכדים של הנשים שמגיעות. הן דואגות בעצמן להביא נכדים, חתנים ובני משפחה, וזה מאוד ססגוני. הכל בהתנדבות". עם הזמן, היוזמה הקטנה של רונן תפסה תאוצה, והיום כוללת 50 נשים בין הגילאים 70 ל-90, שמגיעות מכל הקריות. "הן שומעות על כך מפה לאוזן. מעבר לפעילות בשבת, אנחנו יוצאות גם לטיולים בארץ ובחו"ל, הולכות לסרטים ולים, אם מישהי חולה מטפלים בה. אף אחת לא נשארת לבד."זה שהבעל נפטר לא אומר שנגמרו החיים. הקבוצה מחזירה את האלמנות לחיים, ומעניקה מסגרת חברתית להשתייך אליה. אם היו עושים את זה במקומות נוספים בארץ, זה היה פותר את בעיית הבדידות והאומללות של הקשישים, במקום לשבת כל היום בקופת חולים".