שלום ליישי,
עצוב לשמוע על מות אבישי.
ההודעה אודותיו מעלה אצלי זיכרונות רחוקים. אבישי עשה קורס למדריכי טיולים מתישהו סביב 1958-1960, שם הכיר את תמר גיסתי אשתו של אביהו, והתיידד איתה /איתם מאוד. בהמשך, בעזרתה, קיבל אותו אבא שלי לעבוד במקורות ושם עבד שנים רבות.
ב-2006 ערכנו אזכרה לציון 20 שנה למות אבא ובין הנוכחים היה גם אבישי. אבישי נשא דברי הערכה לאבי שתמך בו לאורך כל שנות עבודתו בחברה, ואולי בזכות הקשר עם תמר ואביהו, אף התייחס אליו באופן אישי ומיוחד. אבישי הסיע את אבי לכל מקום שביקש כאשר הפסיק לנהוג בעצמו בגלל מצבו הבריאותי, והקשר ביניהם היה אישי ומיוחד במיוחד.
כך אבישי זכור לי, מחייך, נדיב, מוקיר, קשוב.
בימים אלה אנו מציינים 60 שנה למות אביהו.
סיפור עצוב.