העברה מ" היסטוריה ושימור בישראל " בעריכת אליעד אלון. פורסם 16.6.24.
..מי רצח את ארלוזורוב? 91 שנים היום מולאים לתעלומה הציונית מי ירה למוות בחיים ארלוזורוב, ממנהיגי היישוב הבולטים, בליל ה־16 ביוני 1933עת יָצָא לָשׂוּחַ עם רעייתו סימה בחוף הים בתל אביב, ומדוע? כשאנו כבר בעשור העשירי מאז הרצח, הוא נותר לא מפוענח. מה שגלוי וידוע מעדותה של סימה הוא שארלוזורוב נורה על-ידי שני גברים, אחד גבוה ושני נמוך כשהגבוה מבין השניים שאל פעמיים כמה השעה? תרגום נפוץ וישיר מיידיש שהיה מקובל בזמנו, והנמוך שלף אקדח וירה בארלוזורוב. ואולם זהותם לא הובררה עד היום. כך גם לגבי המניע לרצח. עשרות תרחישים אפשריים, קונספירציות, ספרים, סרטים הצגות תיאטרון ואפילו מחזמר – ותשובה ברורה וחותכת אין.רגע מכונן בקונפליקט ביישוב היהודי בארץ ישראל טרם הקמת המדינה שאדיו תדלקו במשך עשורים את היריבות העוצמתית בין הימין לשמאל. מנהיג צעיר ומבטיח שהיה ראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית וממנהיגי מפא"י. ותעלומה מסקרנת שהצליחה להאפיל על פועלו עד כי מטבע לשון נטבעה לה: "תכף תאשימו אותי גם ברצח ארלוזורוב". עד כמה ההתנקשות הזאת מעוררת עניין גם אחרי כל כך הרבה זמן תעיד העבודה שהוא שוב מצא עצמו לפני קצת יותר משנה בלב ספר חדש של ג'ונתן וילסון"The Red Balcony""המרפסת האדומה", שעוסק ברצח ובפוליטיקה, סקס ובגידה. אף שהיו כאלה שהפנו אצבע מאשימה ללאומנים ערבים –ואפילו לשר התעמולה הנאצי יוזף גבלס –ענן החשדות התמקד קודם כל בתומכי זאב ז'בוטינסקי. ימים לפני הרצח חזר ארלוזורוב מברלין, שם סייע לתווך בהסכם הטרנספר השנוי במחלוקת עם ממשלתו החדשה של היטלר, שמטרתו הייתה להביא את רכוש יהודי גרמניה הנאצית לישראל. ההסכם אפשר ליהודים בגרמניה למכור את נכסיהם ולהעביר תמורתם לפלשתינה סחורות מגרמניה ובכך לשמור חלק מהפדיון, מה שאמור היה לאפשר להם לשמור על חלק מהונם בעת הקליטה בארץ. ז'בוטינסקי – מנהיג התנועה הרביזיוניסטית – ואנשיו התנגדו בכוח להסכם, שנתפס כשיתוף פעולה עם השטן, כמו גם הפרת החרם הבינלאומי על המשטר הנאצי. ארלוזורוב הותקף על־ ידי הימין באלימות וסומן כבוגד. ערביי ארץ ישראל, מצדם, תפסו אותו כאדם שסתם את הגולל על הסכם שעשוי היה לפתוח את שערי ישראל לפליטים יהודים. בראיון על הספר הסביר וילסון מדוע בחר לעסוק ברצח שהתרחש לפני 90 שנים. "מכל האירועים הפוליטיים, הקנוניות, המהלכים וההתנקשויות שאירעו בתקופה הזאת –הרצח של ארלוזורוב היה כנראה המשמעותי ביותר". הרצח עדיין חשוב ומהדהד בימינו." יש לו עדיין תפקיד משמעותי במודעות הפוליטית הישראלית", אומר הסופר הוא אף סבור כי זה היה האירוע הפוליטי" שקיבע את הפערים בין הימין לשמאל, שעדיין קיימים היום". אחד ה"זרזים" שהניעו אותו לכתוב על הרצח היה רצח יצחק רבין. בזמנו, הוא זוכר, דיברו הרבה על הייחודיות של הפשע –יהודי רוצח יהודי מסיבות פוליטיות –אף שזה כבר קרה, כמו במקרה של ארלוזורוב."יש תקדימים – ואותה ההתפלגות" הזעם וההתפרעות נגד רבין, התרת הרסן בכיכר ציון [דומים מאוד לזעם נגד ארלוזורוב ב־1933.העתיד מצוי בעבר במידה מסוימת". וילסון מאמץ גישה דומה בנוגע לגורמים הפוטנציאליים מאחורי הרצח. בספר הוא משתמש בפיתולי עלילה רבים הקשורים ברצח.אשתו של ארלוזורוב, סימה, למשל, טענה בהתחלה שהרוצחים היו ערבים. אחר כך שינתה את דעתה. הטענה של ההגנה, שארלוזורוב נרצח במהלך תקיפה מינית כושלת של אשתו, זכתה לחיזוק מצד ערבי צעיר שסיפק וידוי מפורט. אולם, הגבר –ששהה בכלא בגלל אישום נוסף ברצח, משך בהמשך את וידויו ואמר שקיבל שוחד מסטבסקי ורוזנבלט שהועמדו לדין באשמת הרצח ולבסוף זוכו . בספר גם נרמז כי גבלס –שמוזכר בצורה שולית –הזמין את הרצח, בגלל שמועות על מערכת יחסים קצרה בין אשתו, מגדלס, למנהיג הציוני, כשזה עוד גר בברלין. גם ועדה שהוקמה על ידי מנחם בגין כדי לחקור את הרצח –כשראש הממשלה דאז קיווה לזכות את הרביזיוניסטים –לא הצליחה להגיע למסקנה בנוגע לזהות הרוצחים האמיתיים."לכל איש יש דעה בנוגע לזהות הרוצחים –בלי יכולת להוכיח אותה" מסביר וילסון התעלומה כנראה תיוותר בלתי פתורה אבל הספר מנסה להאיר את פלשתינה – ארץ ישראל המנדטורית -בדרך קצת שונה ממה שרבים מייחסים לה: מאחז מיניאטורי של האימפריה הבריטית". היא הייתה רבה יותר מזה, לדעתו: "תערובת מרתקת של דמויות, אנשים, דמויות היסטוריות ונרטיבים מתחרים".הארץ שעדיין לא הסתדרה, עדיין לא התיישבה. "שום דבר לא היה קבוע, הכול היה באוויר, מי שתופס – תופס ".לאנשים שונים היו תפיסות שונות לחלוטין לגבי העתיד, לאן כל זה הולך, איך הדברים יעבדו ואיך תיראה המדינה". מה שכן, ימין או שמאל תפיסה כזו או אחרת, בערכים ובעתידה של המדינה היה מדובר ולא בעתידם, ממונם וכיסאם של הפוליטיקאים.