חנוך היקר
אני קוראת את אשר כתבת וליבי נקרע, הוא נקרע כי אתה כל כך סובל מגעגועים לאמא , אתה מנסה לשמר את זיכרונות הזוועה שהיו ונלווים אלייך לשארית חייךזה נישמע לי כמו זעקה או יותר נכון צעקה של כאב וגעגועים לדעתי זה מאוד טוב שאתה כותב וכותב כי זה טוב שמוציאים מהלב את הכאב הנורא הזה אתה בוודאי זכית לגדל 4 ילדים והם ילדים טובים לא פושעים
וכולם בדרגתם מצליחים בחיים בדרך שלהם איזו גאווה יש לך מיפית, משלומי שהם מסתדרים בחיים תודה לאל שאלון מתפעל בדרך שלו ותודה לאלוהים שלא נגע בדרך הלא נכונה או בפשע גם ענת בדרך שלה מצאה את השלווה שלה ואתה צריך לסגור עיניים ולזכור את הזיכרונות הטובים כי הזיכרונות הרעיםרק מייגע ופוגע בך וגורם לך סבל נוראי תראה את העתיד של הילדים והנכדים ותגיד אמן שניצחת בדרך שלך את הרע שבעולם וכל הכבוד לך חנוך אנחנו כל כך גאים בך אתה הצלחת להוביל בדברים חיוביים בחיים והאמונה שלך הגדולה רק עושה טוב לכולנו, הנה שיר לכבודך:
תהיה חזק ואל תזעק
כי הכאב הוא סבל ומחנק
תרגיש גדול גבוה וחזק
כי העולם עומד מולך לעד
החיים יפים הצבעים בהירים
כמו כל יום יש לנו שמיים כחולים
תודה ששלחת שיר מרגש
שיר מהלב כאשר אתה שם דגש
תלך למראה ותצחיק את עצמך
אולי זה יביא לך מעט רגיעה