עצוב לי שאני נזכר,
דמעות פתאומיות,זולגות מעיני.
על עברי,לא תם במחשבותיי.
קשה לי ,במובן להמשיך,
אך חייבים,ילדי דור שני.
הם כבר יספרו!
רק שיבינו,להסביר,כל זאת לאחרים.
אך לשם מה,לא פעם את עצמי אני שואל!
היבנו זאת ?
גם לי קשה להאמין,
אולי היה לי רק חלום,
אך עובדה,אמי כבר מאז,
לא הייתה לצידי,
זוכר היטב,את מבטה האחרון לעברי
שם בטרזינשטד , טרזין!
חנוך שחר 20.5.2012 ,צפת.