בלילה שבין חמישי לשישי נודע הדבר הנורא: איש הרדיו והסופר יצחק נוי איננו. הוא נפטר ביום חמישי והובא למנוחות עוד לפני השקיעה. יהי זכרו ברוך. יצחק נוי עמד לחוג את יום הולדתו ה-80 ב-29 באפריל, לפני כשלושה שבועות. משפחתו וחבריו תכננו מסיבה גדולה במושב נטעים בדרום, שבו נולד, גדל וחי. בשבת, 2 באפריל, הוא שידר כמנהגו זה שנים את שתי תוכניותיו: בין 8 ל-9 את התוכנית ההיסטורית ובין 9 ל-10 את תוכניתו "שבת עולמית". בשובו לביתו התמוטט, אושפז ונמצא שיש לו גידול סרטני במוחו. המסיבה בוטלה. בשבועות האחרונים עקבנו כולנו אחרי מצבו. נאמר לנו שהוא חסר תקווה. לא האמנו, לא רצינו להאמין. ייחלנו, קיווינו, התפללנו, שיחול נס. הרי ניסים קורים… אבל המציאות הייתה אכזרית. יצחק עצמו החליט שדי לו. הוא הפסיק לאכול, לשתות ודחה טיפולים רפואיים. הסוף היה ודאי ואנחנו דחינו את האפשרות הזאת, יום ועוד יום. עד אתמול. כמה סמלי הדבר שתוכניתו האחרונה ששודרה בשידור חי הייתה על ראש הממשלה מנחם בגין, האיש שאמר "איני יכול עוד" ופרש מתפקידו. גם יצחק נוי אמר "איני יכול עוד" בשבועות חייו האחרונים יצחק נוי איננו שוב איתנו. האיש הגדול הזה, תרתי משמע, היה צוק איתן של ידע ומומחיות בכל תחום שבו עסק. בכל חיי לא ראיתי איש תקשורת, שלקח את תפקידו המקצועי ברצינות כה גדולה. על כל תוכנית שהכין עבד ימים רבים, למד, התקשר לאנשים, בדק שוב ושוב, ושוב התקשר. מדי שבוע, במוצאי שבת, הוא החל בהכנות לתוכנית של השבת הבאה. ביום שישי, יום לפני התוכנית, היה מתקשר לשיחה ארוכה עם כל אחד מהמרואיינים. במוצאי שבת, לאחר התוכנית, הוא עשה דבר ששום איש במקצועו לא עשה: טלפן אל כל אחד מהמשתתפים והודה לו במילים נרגשות על השתתפותו, כאילו הוא ורק הוא הציל את התוכנית. וכך שבוע אחר שבוע, שנה אחר שנה. חברים קראו לו איציק. לא אני. מבחינתי הוא היה תמיד יצחק, שעטרת נוי ריחפה מעל ראשו. תמיד מרוכז, תמיד נכון לפעול ולעזור. מאות אלפים האזינו לו מדי שבת, קרוב לוודאי ציבור המאזינים הגדול ביותר לתוכנית אחת. הייתה לו גם האזנה של רבבות ואולי אף יותר מחוץ לגבולות ישראל. השבת שלו הייתה באמת ובתמים "שבת עולמית". אני מקווה שנמניתי עם ידידיו. הופעתי פעמים לא מעטות בתוכניתו והרבינו לשוחח ולהתייעץ גם מחוץ לגבולות התוכנית. יצחק נוי הותיר אחריו אוצר אדיר של ידע משודר ומוקלט. הבה נקווה שמנהליו וחבריו לעבודה בקול ישראל ימצאו דרך להנגיש את אוצר תוכניותיו במה שנקרא היו פודקאסט – שידור מוקלט פתוח לכל. שהתרומה העצומה שלו לתרבות, לידע ההיסטורי, לקשר שבין העם לארצו ובין בני הארץ לעם, תישאר לתמיד. לאה רעייתי ואנוכי משתתפים בצערה הגדול של המשפחה. יצחק היקר, אתה כבר חסר לי.
