שלום לידידיי
מה משמעות ה'כמעט' בכותרת ?
הפרוייקט 'ככה זה נשמע במקור' עוסק בשירים בעלי לחן רוסי, שהמאזין העברי מכיר אותן במלים עבריות שאין קשר בינן לבין המקור.אם כבר קיים שיר עברי בלחן כזה, בתרגום נאמן למקור, מישהו עשה את העבודה לפנינו. תודתנו לו.לשיר שאנו מגישים היום, יש כמה וכמה תרגומים לעברית. לא אחד מהאנשים שנתוודעו אל השיר. חש צורך להביאו בעברית. אלא מאי ? אלו בד"כ מבצעים פרטיים, שגם אם הועלו לרשת, רק מעטים מכירים אותם. לציבור הרחב אין השיר מוכר כלל (להוציא כמובן את עולי בריה"מ). השיר הוא 'עגורים' (ז'וראבליי), שיר הזיכרון האולטימטיבי לחללי המלחמה ברוסיה. בחרנו להביא את התרגום של יוסף חרמוני, בשירתו של איזי הוד כשעל כל הצדדים הטכניים, אמון כרגיל מאיר רז.
מצגת השיר בעברית > מבצע : איזי הוד
"עגורים"
журавлей
zhuravley
תרגום : יוסף חרמוני
מבצע איזי הוד
עיבודים ועריכה טכנית: מאיר רז
החיילים הַהֵם, כָּך נדמֶה לי,
אֲשר מִשדה-הקרָב אֵינָם חוזרים,
לא נִטמנוּ אֵי-שָם, בִּשְדוֹת השֶלֶף
אֶלָא הָיוּ לְלָהָק עֲגוּרִים.
מֵאָז, הַרחֵק בַּזמן ועַד עתָהָ[ה]
עָפִים הֵם וְקוראים הֵם מִמָרום
וְאָנוּ בְּ[א]מָבָּט עצוּב נִשָא
עֵינֵינוּ מַעְלָה-מַעְלָה, וְנִדוֹם
(אּווווהוּוו, אוּוווהוּווו….)
חוֹלֵף מֵעָל טוּר עגורים, יָגֵעַ,
בַּעֲרָפֶל עף, עִם סוף הַיום.
וְשָם, בַּטוּר, פִּתאוֹם אני יודֵעַ,
מַקוֹם גָם לי יֵש, עֵת לִבִּי יִדוֹם.
יבוא היום, אֶפְרושֹ כּנף צחורָ- הָ
אָשוּט בִּשמֵי הַעֶרֶב שֶקַדְרוּ.
וְאָז, בְּקול עָגוּר, מֵעָל אֶקְרָא
לְכָל אֲשֶר לְמָטָה נִשְאֲרוּ.
(אוּוווהוּווו, אוּוווהוּווו…)
החיילים הַהֵם, כָּך נדמֶה לי,
אֲשֶר מִשדה-הקרָב אֵינָם חוֹזְרים,
לֹא נִטְמְנוּ אֵי-שָם בִּשְדוֹת הַשֶלֶף
אֶלָא היוּ לְלָהָק עֲגוּרִים.
(אוּוווהוּוו, אוּוווהוּווו…)
מלים – ראסול גאמזאטוב, נאום גרבניוב
לחן – יאן פרנקל
ביצוע ראשון – מרק ברנס
שנה – 1969
תרגומים מושרים בעברית:
העגורים הלבנים: תרגום זאב גייזל, ביצוע דמיטרי לייקין.
חסידות: תרגום וביצוע איבן נביא.
עגורים: תרגום וביצוע אלי סט.
עגורים: תרגום אלי פוגרבינסקי, ביצוע שדה פוגרבינסקי.
עגורים: תרגום יוסף חרמוני, ביצוע איזי הוד.
רֵעִי: תרגום אבי נבון. ביצוע, לא במנגינה המקורית אלא במנגינה של חיים ברקני – יבגני שאפובאלוב.
מחבר המלים המקוריות, ראסול גאמזאטוב, היה המשורר הלאומי של דאגסטאן.
את השיר כתב לאחר שביקר ביפן, במונומנט הזכרון לחללי הירושימה.
הוא התרשם מהסיפור על נפגעת הפצצה, הילדה סָדָאקוֹ סָסָאקי
שקיפלה אוריגאמי של עגורים בזמן אישפוזה. לפי האמונה היפנית, מי שמקפל
אלף עגורים בקשה שלו מתגשמת. במקרה שלה – בקשה להחלמה.
סדאקו הספיקה לקפל רק שש מאות וחמישים עגורים.
כשנפטרה, הניחו ידידיה שלוש מאות וחמישים עגורים נוספים על קברה.
השיר נכתב בשפה האווארית, אחת מהשפות המדוברות בדאגסטאן.
ידידו של גאמזאטוב, נאום גרבניוב (נחום רמב"ך), תרגם את השיר לרוסית,
תרגום שפורסם בעיתון 'נובי מיר'. הזמר מרק ברנס (ניימן), שהיה חולה וכבר
חישב את קיצו, ראה בשיר מצבה מתאימה לעצמו. ביזמתו ובתאום עם גרבניוב וגאמזאטוב,
הוכנסו בשיר מספר שינויים, אז ביקש מהמלחין יאן פרנקל להלחינו. ההלחנה ארכה כחדשיים
בעוד שעון ימיו של ברנס מתקתק. כשהשמיע פרנקל לברנס את המנגינה, ברנס, שהיה אדם קשוח בדרך כלל, בכה.
הוא הספיק להקליט את השיר שבוע לפני מותו, ב 1969.
קישורית לשיר בביצוע מרק ברנס, על רקע קטעים מהסרט המאוחר יותר 'העגורים עפים'.
http://video.mail.ru/mail/td_rada112011/82/87.html
'עגורים' היה מאז ברוסיה, לשיר הזכרון האולטימטיבי (מעין 'מגש הכסף'). הוא מבוצע בכל חלק הזכרון של יום התשעה במאי וזכה לבצועים רבים.
שיר בודד זה הטביע את חותמו על תרבות הזכרון הרוסית. מצבות זכרון רבות בדמות עגור הוקמו מאז ברחבי ברית המועצות והכינוי 'יום העגורים הלבנים' קנה לו אחיזה כשם ליום הזכרון.
בימי הזיכרון למלחמת העולם נראה הקהל, תמיד, מוחה דמעה כשמושמע השיר, ועד היום נוהגים להשמיע גם את ההקלטה המפורסמת של ברנס. קולו המחוספס, נטול הגינונים, הישיר, הכאילו בלתי מקצועי, דובר אל ליבו של כל שומע. כך הפך שיר מאוחר זה – קו-פרודוקציה של דאגסטאני אחד ושלושה יהודים – לאחד מסמלי הזיכרון של 'המלחמה הפטריוטית הגדולה'.
תהנו
גרימי