הֵי נִמְשׁוֹכָה – אֵיי אוּכְנְייֵם,
המלים בעברית: גרימי,
לפי תרגום מילולי מהאינטרנט, [יולי 2015].
ניקוד: נחומי הרציון.
איזי הוד בשירה –
מאיר רז בעיבוד, ליווי, הקלטה ועריכה
ביצועים שונים של השיר נבדלים במלותיהם זה מזה. תרגום זה הוא לפי אחת מההקלטות של שליאפין.
(יש הבדלי נוסח גם בין הקלטות שונות שלו).
שיר עברי במנגינה זו: "הו אך נעים" מראשית המאה העשרים.
הֵי מְשׁוֹךְ, יֵשׁ!
הֵי מְשׁוֹךְ, יֵשׁ!
תְּנוּ עוֹד מְשִׁיכָה –
וְנוֹסֶפֶת!
הֵי מְשׁוֹךְ, יֵשׁ!
הֵי מְשׁוֹךְ, יֵשׁ!
שׁוּב נִמְשׁוֹכָה –
וְנוֹסִיפָה!
עֵץ לִבְנֶה מוּצָק נִכְרָת,
מְסוּלְסָל, בְּבַת אַחַת.
הַי דָא דָא הַי דָא –
הַי דָא דָא הַי דָא!
מְסוּלְסָל זֶה חִישׁ נִכְרָת.
מְסוּלְסָל זֶה בְּאַחַתמָט.
הֵי מְשׁוֹךְ, יֵשׁ!
הֵי מְשׁוֹךְ, יֵשׁ!
תְּנוּ עוֹד מְשִׁיכָה –
וְנוֹסֶפֶת!
נְהַלֵּךְ עִם הַנָּהָר,
לַחַמָּה הַשִּׁיר יוּשַׁר:
הַי דָא דָא הַי דָא –
הַי דָא דָא הַי דָא!
לַחַמָּה מֵעַל, שִׁיר זֶה יוּשַׁר.
הֵי, הֵי, נִמְשׁוֹךְ וְלֹא נַרְפֶּה,
תְּנוּ עוֹד מְשִׁיכוֹנֶת –
וְנוֹסֶפֶת
הֵי מְשׁוֹךְ, יֵשׁ!
הֵי מְשׁוֹךְ, יֵשׁ!
תְּנוּ עוֹד מְשִׁיכוֹנֶת –
וְנוֹסֶפֶת!
ווֹלְגָה, אֵם, הָאֲהוּבָה,
עֲמוּקָה אַתְּ וּרְחָבָה –
הַי דָא דָא הַי דָא –
הָי דָא דָא הַי דָא!
עֲמוּקָה אַתְּ וּרְחָבָה.
הֵיי, הֵיי, מִילִין כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה,
ווֹלְגָה ווֹלְגָה אֵם נָהָר.
הֵי מְשׁוֹךְ, יֵשׁ!
הֵי מְשׁוֹךְ, יֵשׁ!
תְּנוּ עוֹד מְשִׁיכָה –
וְנוֹסֶפֶת!
הֵי מְשׁוֹךְ, יֵשׁ!
הֵי מְשׁוךְ, יֵשׁ!
תְּנוּ עוֹד מְשִׁיכָה –
וְנוֹסֶפֶת!
הֵי מְשׁוֹךְ, יֵש!
הֵי מְשׁוֹךְ, יֵשׁ!
קישור למקהלת הצבא האדום (סולן: לאוניד חריטונוב):
https://www.youtube.com/watch?v=0tw3g88JtWA
הֵי נִמְשׁוֹכָה – אֵיי אוּכְנְייֵם, שיר הבורלאקים (מושכי הדוברות) של הוולגה.
שיר עממי רוסי
השיר נדפס לראשונה בספר שירי עם של מילי באלאקירב בשנת 1866, שם כלל השיר את הבית הראשון בלבד.
את פרסומו קיבל הודות לשליאפין שהקליט אותו בתחילת המאה העשרים.
השיר אמנם ידוע כ'שיר הבורלאקים של הוולגה' אבל שימו לב לבית הראשון בו מדובר על הפלתו של עץ ליבנה ולא על משיכה על פני הוולגה.
ואמנם, מקורה של הקריאה 'איי אוכניים', בעבודה קבוצתית של הפלת עצי ליבנה ע"י משיכה בחבל.
רק מאוחר יותר, הועתקה הטכניקה של משיכה מתואמת בחבל למשיכת הארבות על הוולגה.