גרימי :דּוּבִּינוּשְׁקָה שיר במסגרת הפרוייקט "ככה זה נשמע במקור"

דּוּבִּינוּשְׁקָה     

שיר עממי רוסי.  

    עברית: גרימי. 

  טקסט מקור לתרגום זה: בוגדאנוב/אולחין.

שיר עברי ידוע: 'דובינושקה' של נתן יונתן.

   שר: איזי הוד.

   עיבוד, ליווי, הקלטה ועריכה: מאיר רז

 

 

שלום לידידיי

למנגינה זו חוברו מלים בידי נתן יונתן.

כל מה שלקח מהשיר המקורי היה אזכור האנגלים.

האזינו לתרגום נאמן למקור, של אחד מהוריאנטים הרבים של השיר.

 

בברכה

גרימי

 

מצגת >השיר בעברית  

 

פיודור שליאפין:

https://www.youtube.com/watch?v=__uAO0-PlsQ

 

 

 

כְּבָר שָׁמַעְתִּי שִׁירִים עֲלֵי אֶרֶץ וָיָם,

הֵם סִפְּרו לִי עַל צַעַר אוֹ נַחַת,

אֲבָל שִׁיר רַק אֶחָד אֶזְכְּרָה מִכֻּלָּם

עַל אוֹתָהּ חֲבוּרַת מוֹשְׁכֵי יַ(אַאַאַ)חַד.

 

       הֵי דּוּבִּינוּשְׁקָה, אוּכְנְייֶם,

       אַתְּ עוֹזֶרֶת כְּשֶׁהָעֹל כָּבֵד,

       מוֹשְׁכִים וּמוֹשְׁכִים  וְ… הִיא זָזָה.

 

 

הָאַנְגְּלִי עַרְמוּמִי וּמַמְצִיא הַמְצָאוֹת,

אֵיךְ עֲשׂוֹת הַמְּלָאכָה לְרוּטִינָה.

הָרוּסִי עֲדֵי מָוֶת יָדָיו יְגֵעוֹת,

לֵב שׁוֹפֵךְ אָז בְּשִׁיר הַדּוּבִּינָה(הָהָהָ).

 

       הֵי דּוּבִּינוּשְׁקָה….

 

בּוֹאִי עֵת, עֵת יֵעוֹר הָעוֹבֵד אֶל יוֹמוֹ,

גֵּו יִזְקֹף וְרֹאשׁוֹ לֹא יַרְכִּינָה,

וְיַכֶּה בַּאֲשֶׁר מָצְצוּ אֶת דָּמוֹ

בְּקוֹרָה אֲהוּבָה, הַדּוּבִּינָה.

   

       הֵי דּוּבִּינוּשְׁקָה….

 

 

על השיר

מוצא השיר כפרי.

הוא שימש כשיר עידוד לעבודה הפיסית הקבוצתית הקשה של עקירת עצים על שרשיהם, על ידי משיכה בחבל הקשור לראש העץ. הדובינה, במילת 'הקטנה' דובינושקה, הוא קורת עץ גדולה עשויה מגזע שלם. כאן הכוונה לגזע העץ הנעקר.

השיר שימש לתאום המאמץ הקבוצתי. (מעין 'ומשוך' של משיכת-חבל).

האכרים, שנשכרו לשמש כבורלאקים, אותם 'סבלים' שהלכו על גדת הנהר ומשכו בחבלים דוברות וספינות במעלה הוולגה, המשיכו להשתמש בשיר גם בעבודה זו. כאן שמשה אותם הדובינה להצפת דוברות ששקעו מעומס מטענן על ידי קשירת דובינות לדוברה.

 

לשיר יש הרבה וריאנטים. זה שתרגומו מוגש כאן, הוא אחד הוריאנטים של שיר מהפכני מ 1860 שנכתב

בידי ואסילי בוגדאנוב ועובד ב 1880 בידי אלכסנדר אוֹלְחין. בטקסט זה, שימש השיר כשיר מהפכני פופולרי בעשרות השנים שקדמו למהפכת אוקטובר. את פרסומו בעולם קיבל בביצועו של פיודור שליאפין.

 

'בורלקים על הוולגה'.  1873- 1870 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *