גייזי: זכרונות המוסך הישן בנחל עוז (בעלון הקיבוץ)
על פי בקשת יענקלה כהן ,העליתי זיכרונות מהמוסך הישן עבור דפי השבוע של הקיבוץ, לרגל פינוי המוסך הישן לטובת בנייה חדשה למגורים בנחל עוז המתחדשת.
באמצע שנות ה-50 של המאה הקודמת הייתי מרכז הפלחה , בין השאר גם תיקנתי ציוד חקלאי, מהיותי בוגר קורס הנחל למיכון במדרשת רופין, אבל האמת במכונאות של מנועים וטרקטורים לא הבנתי כלום. מוצי מרכז המשק פנה אלי שאצטרף לעונה לצוות המוסך למספר שבועות…. וכך נשארתי שם כ-20 שנה , למעט התקופות בהן הייתי מזכיר הקיבוץ, או בעבודות חוץ בחברה לעבודות ים ,או בתפקידי בהדרכת ישובים צעירים כ-3 שנים, עד שעברתי למפעל. מכונאות למדתי תוך כדי העבודה ממורי הטוב חברי צביקה ברוורמן. אח"כ רוב הזמן עבדתי עם בנימין זיידמן, עם זובה ואיתמר באייר, שלושתם מנוחתם עדן. זכור המקרה שפיפציק נאשם בקלקול טרקטור מתוך הזנחה, ושלושה מחברי תלו אותו על הוינצ' (המנוף) של המוסך,עד שיתרצה ויבקש סליחה מן הטרקטור…לימים פיפצ'יק שטען לחפותו,אמר שכל מי שהשתתף ב"תלייתו" כבר לא בין החיים וזה אות מאלוהים שנעשה לו עוול. אבל אני אישית זוכר שהייתה לפיפציק תקלה בטרקטור פרגסון במטע, הוא נתן לזוגתו צפרא מברג גדול שתדחוף לפתח מילוי השמן בממסרת במטרה לחלץ גלגל שינים תקוע, המברג גלש ונפל לתוך ממסרת גלגלי השיניים והטרקטור נזקק לתיקון רציני….מקרה אחר שזכור לי היה של פלח בשם פסח הומינר שכל השמן במנוע טרקטור הקטרפילר דלף והמנוע נהרס. כששאלו אותו איך לא ראה על שעון לחץ השמן בלוח המכוונים שכבר אין לחץ שמן ? הוא ענה : אני מסתכל רק על שעון היד מתי מגיע הזמן לסיום המשמרת… יהודה פיורנטינו(היום כבר סבא) הגיע לקיבוץ כנער במסגרת חברת נוער צעירה, והיה מאומץ במשפחתי, זיהיתי מהר מאד את כישרונות הארגון שלו ולקחתי אותו למוסך,כשעשינו שיפוץ גדול לטרקטור זחל ופרקנו אותו לגורמים, קיבל יהודה קבוצת נערים מהחברה שלו ובכישרון ארגון מצוין הפעיל אותם כמנהל עבודה, לטפל בניקוי ובהרכבה של החלקים מחדש כמו בסרט נע בבית חרושת מודרני, מאז ועד היום יהודה'לה הוא המארגן והמפיק של כל אירוע גדול או קטן של הקיבוץ. ליהודה הייתה תקלה כאשר בניה זיידמן עמד בבור התיקונים מתחת לטרקטור, וממשפך שמן דלפו כמה טיפות על קרחתו של בניה …יהודה לקח על עצמו את האחריות למרות שלא היה אשם ובניה סילק אותו לשבועיים מהמוסך.זובה ואני כל פעם שהצענו לבניה לעשות משהו בדרך מסוימת הוא היה פוסל ומציע דרך הפוכה-לא עבר זמן וכל פעם שעלה בדעתנו יוזמה לעשייה היינו מציעים לבניה את ההיפך ממה שהתכוונו והוא כמובן פסל והציע את האפשרות האחרת שהייתה בעצם הכוונה המקורית בה בחרנו…..במרץ 1957 כמרכז הפלחה נלוותי לגורי בסיורים על קו הגבול ,לזהות אם ערביי הרצועה קצרו את ראשי השבלים של התבואה, קבלנו טרקטור קטן (פורד) לסיור אבל ברגע האחרון אמר לי איתמר: חכה עוד שעה ותקבל מהמוסך את ה –6 WD שהוא גדול וכבד מאד ויותר נוח לנסיעה בשניים וכך היה, כשעלינו על "סנדביץ" מוקש כפול נגד רכב ,החלק הקדמי של הטרקטור התרסק והחלק האחורי כולל אותנו עף לאחור כמו כסא מפלט-כך ניצלנו בפגיעות קלות, זה ברור לגמרי כי אם היינו עולים עם הטרקטור הקטן על ה"סנדוויץ" אם בכלל היינו נשארים בחיים זה היה בלי הרגליים-אז תודה לצוות המוסך ובעיקר לאיתמר שחסך לנו "שיפוץ" רציני. אירוע טראומטי היה כשזובה נהרג בעלית הג'יפ עם עגלת הכיבוי על מוקש, זובה היה חבר נפלא ומכונאי מקצועי מצוין, זו הייתה אבדה קשה ונדרשו מאמצים בעיקר נפשיים בכדי לשוב ולהחזיר את המוסך לתפקד.