השבת בקרתי בעין שמר ובדרכי התעכבתי ליד "חצר הראשונים" שם מסביב למוסך לא גדול בו משפצים את המכונות החקלאיות של שנות ה-50 וה-60 ומראשית המאה הקודמת,מרוכזות מכונות חקלאיות שהיו מאד פופולאריות באותן השנים. אני מודה שהתרגשתי למראה הכלים החקלאים בהם עשיתי שימוש בראשית דרכי בנחל עוז.רגשה אותי המקצרה הנגררת בה היינו קוצרים את השחת, או המגובים שהיו משאירים מאחור ואל (נקניק ארוך של השחת שהתייבשה –אותה היה זולל המכבש ומייצר ממנה חבילות חציר), ישנו שם ה-D4 טרקטור דיזל קטרפילר שבמקום סטרטר היה לו מנוע בנזין קטן המונע במשיכת חבל ולאחר שהופעל בעזרת שתי ידיות של מצמד היו מחברים אותו למנוע הדיזל וכשזה התחיל להסתובב היו מפעילים את ידית הדלק דיזל עד שהמנוע "תפס" ועבד לא פעם בשעה ארבע בבקר היו מזעיקים אותי כי לא הצליחו להפעיל את המכשיר ה"מסובך" כשבאתי והפעלתי את המנוע במשיכת חבל אחת, היו מתנצלים לפני "טוב, ממך המנוע פוחד…" היום מן הסתם לחיצה קלה על כפתור הסטרטר והמכונה עובדת. והיה שם קומבין אליס בו היינו קוצרים את הקטניות בקיה לזרעים ובעיקר אפונה, היו לו שלבי דייש ארוכים מצופים גומי שמנעו פציעת האפונה .הטרקטוריסט ביד אחת אחז בגה הטרקטור וביד השנה הפעיל מאחור ידית קדמית בקומביין הדורשת כוח רב להכוונת גובה "שולחן" המקצרה, על הקומביין עבד אדם נוסף שהיה משגיח על מילוי גרגרי האפונה למתקן עם שקים ולהורדתם במגלשה לריכוזם בשדה, היום לקומביינים כבר יש קבינות עם מיזוג אויר-ומיכל איסוף לגרגרים הנפרקים בלחיצת כפתור…לפחות מחצית חיי מתוך 43 שנים שהייתי בנחל עוז בליתי עם המכונות האלו.מרגש.
מצגת > מחזירים למכונות את הנשמה
גייזי