בעיות חניה בבירת הנגב ? הצחקתם אותי . הפנסיונרים של קק"ל ימצאו מקום חניה בחצר הצריף הירוק הממוקם בפאתי העיר העתיקה . אמרתי : קק"ל , צריף וחצר הרי שגם עצים דשא ושולחן פיקניק מחוברים למקום . משך כל ימות השבוע , פינת הישיבה המטופחת , שוממה ומבוישת , למעט מספר יונים ודרורים המלקטים פרורים שנותרו מיום שישי . בימי שישי , השולחן מקבץ סביבו כמה " בטלנים " המחפשים להתבטא ולהקשיב ל" מועצת החכמים " המקומית .השחקן המרכזי שמביא למקום שחקני חיזוק , הוא פלמחניק בדימוס . צ'יזבטניק עם קבלות המכונה " גימל " . הכינוי " גימל " משמש לי שכפ"ץ הגנה נגד הפעלת הסעיף בחוק " לשון הרע " . לכל מקרה לא עלינו , שבכתבה תופיע טעות כלשהי .
ובכן , אותו " גימל " , מידי יום שישי בבוהוריים ( חיבור של בוקר וצהרים ) , פותח שולחן . גם היום , למרות מזג אויר סגרירי , הוא פתח שולחן . גם היום הגיעו להסב עמו לשיחהקומץ מעריצים ואני ביניהם .מתיק שנשאה על גבה מתנדבת חיננית מאנגליה , הוא פרק שתי חלות טריות , חומוס אסלי , זיתים , דבש ובקבוק קוניאק . למי ששכח , חזר גימל על סיפורו מהשבוע שעבר .שוב פעם חזר וסיפר : על כיבוש ביר עסלוג' , על הקרב בעוג'ה אל חפיר ועל גורלם המר של חיילי " הקומנדו הצרפתי " בקרב נגד המצרים מדרום לרביבים . הוא מתאר את סיפורי הקרבות כאילו התרחשו אמשלמקשיב נוצר הרושם שגימל לבדו הכריע את הקרב .זוכרים את הפרבלום של " המחוטל מאכר " ? גם על ירכו של גימל תלוי אקדח . האקדח שהעלה מעט חלודה מבצבץ מתוך נרתיק קרוע מברזנט . את הנרתיק מפארים רצועות עור המחוברות בניטים( מסמרות ) לאבזם מנחושת . עיניו הכחולות ושפתיו הקפוצות , מסגירים חיוך עוקצני למראה הסובבים השותים סיפוריו בצמא . מידי פעם הוא מזכיר לנוכחים מדוע חייבים להמשיך את חיינו כשאקדחצמוד למותנינו . מישהו חיכך בגרונו כמטיל ספק בדעותיו על הערבים . מייד קפץ גימל ממקומו והזכיר לנוכחים את הקרב האחרון של לוחמי תל חי שחל ב י"א באדר , בדיוקאתמול , לפני תשעים שנה . כשמבחין גימל בפנסיונר טרי שהצטרף לשולחן הוא חוזר פעם נוספת על כך שיגאל אלון היה חבר שלו , בני מרשק היה חבר שלו ושליצחק רבין הוא הסביר איך צריך להתנהג עם
ערבים . רק שלטענתו , רבין לא מילא אחר עצותיו . את בן גוריון הוא מזכיר בכעס על שום שפרק את הפלמ"ח .
אלוהים לא ברך אותו , את גימל , בהורמון הגדילה לגובה . בעזרת מאמץ של אצבעות הרגליים הוא סוגר בקושי מטר ושישים . אלוהים שקימץ בגובה , היה נדיב עימו בכישרון הדיבור והסיפור . אלוהים העניק לו לשון מתגלגלת היודעת על בוריה את מלאכת סיפור הצ'יזבטים . בסיפוריו המתובלים בבטויים ביידיש וערבית הוא ממגנט גם את כבדי השמיעה שבקרב הפנסיונרים . משך שנים הוא שימש כמסבירן של חברה לאומית מוכרת . התפקיד הגביר אצלו את הביטחון העצמי עד לרמה שהוא עצמו כבר מאמין לצ'יזבטים . כשהוא מבליט את סנטרו ואת חזהו , מקבלים תחושה שפייטר רציני ניצב לפנינו . אם במקרה הגעתם לשולחנו בחצר קק"ל , אל דאגה , הוא מייד יבחין ויקלוט פראיירים חדשים .עם שקיעת החמה , בטרם תתפזר ההפגנה סביבו , הוא ישכנע אתכם להצטרף לוולבו הישנה והמקרטעת כדי לבקר ב " בית אשל " הנטושה . שם יספר ויתאר את הקרבות במקום – ב "מלחמת העצמאות" . יוציא מזמרה הצמודה אליו ויגזום שני ענפים צעירים מעץ אשל ותיק . במהרה תמצאו עצמכם נוטעים יחד עימו עוד יחור בחורשה ההולכת ומתפתחת בניצוחו של פלמחניק חייכן , הממשיך להנחיל ולהקרין אהבת ארץ ישראל .
שבת שלום
אשר רון / בחמוצקי י"ב אדר התש"ע
לפני מספר ימים הגיעה לאזניי , באיחור , הידיעה
על מותו של גדעון ספיר ז"ל .
בזמנו שלחתי את הכתבה הנ"ל לעיתון הקרייתי
שעורך ומפיק גייזי .
אחרי " גימל " הסתתרה הדמות של גדעון ספיר ,
יהודי יקר
שחיבבתי .
יהי זיכרו ברוך
אשר רון 14.3.2012