השיר המקורי Ой, туманы мои, растуманы ("ערפילים שלי, ערפיליים"), שעל התקליטים הראשונים שלו הייתה גם כותרת משנה: "שיר פרטיזנים", נכתב ב-1943 על פי הזמנה לכתיבת שיר שיעודד פעילות גרילה בפריפריה כדי להקשות על הצבא הגרמני לרכז מאמץ בחזיתות העיקריות. הוא יכול להיחשב כ"שיר מתכונת לתקופת המלחמה" של השלטון הסובייטי: עוזבים את הבית האהוב וסביבתו; יוצאים להגן על המולדת; האויב האכזר עוד ילמד לקח.
מחברי השיר, מיכאיל איסאקובסקי וּולאדימיר זאכארוב, היו יוצרי הבית של מקהלת פיאטניצקי. הם הכירו היטב את המתכונת הזו והשתמשו בה לא פעם. ה"עמך", בלשון המעטה, לא אהבו את שירי המתכונת והם אופיינו במיעוט גירסאות ביצוע. כך גם שיר זה בתקופתו, אולם בהיותו מהשירים הקבועים בעצרות יום הניצחון על הנאצים (התשעה במאי), כפי שניתן לראות כאן, זכה השיר לעדנה בשנים האחרונות וניתן למצוא ברשת לא מעט ביצועים חדשים שלו.
הגירסה העברית המלאה של קלצ'קין היא תרגום נאמן למקור, אבל בארץ הסתפקו בדר"כ בבית הראשון של הגרסה.
על פי עדותו של יורם גוז'נסקי, לשיר היה תרגום נוסף לעברית, תרגום אהרון פולאק, אותו שרה "מקהלת רון".
ביצוע עברי נוסף:
- לביצועו של צבי בורודו לחצו > כאן.
תרגומים אחרים לאותו שיר:
תודה לאלי סט