אהוד: סיפור על אהבה חושך ואור

 לזכרה של לאה (לייקה) דורון ז"ל  1991-1949

בתאריך 23/12/1991 לפני 25 שנה הלכה לעולמה לאה (לייקה) דורון לבית זיידמן והיא בת 42 אביבים. לייקה אשת נעוריי ואם בנותיי נולדה לחביבה וישעיהו זיידמן, אביה היה בין מקימי כפר אונו, שהפך להיות מועצה מקומית קריית אונו והיום העיר קריית אונו. ישעיהו זיידמן היה יושב ראש הועד מספר שנים (יש על שמו רחוב בקריה). הוריה נפטרו בגיל צעיר יחסית. לייקה גדלה בקרית אונו. הייתה תלמידה מצטיינת, ניגנה בתזמורת הנוער וכולם אהבו אותה. בתקופה שלאחר מלחמת ששת הימים התגייסה לייקה לנח"ל במסגרת גרעין לקיבוץ נחל עוז. בדרך עוד הספיקה לקחת חלק בהקמת היאחזות קליה (היום קיבוץ קליה) בצפון ים המלח.

לייקה הגיעה לנחל עוז בשנת 1968, הכרנו התאהבנו והתחתנו בשנת 1970. לייקה סיימה בהצטיינות תואר ראשון במתמטיקה באוניברסיטת בר אילן. לימדה מתמטיקה בתיכון שער הנגב. נולדו הבנות שי טל וליאור.אני הייתי עסוק בלימודים, עבודה, בפעילות אינטנסיבית ולייקה גידלה את הבנות וביססה את התא המשפחתי.חייה בקיבוץ לא היו לרוחה, ובאמצע שנות השמונים היה ברור שהפרק הזה בחיינו עומד להסתיים, נסענו ל-3 שנים ללונדון. לקראת מלחמת המפרץ, בסוף 1990, חזרנו לארץ והתמקמנו בקריית אונו.

שי הלכה לצבא, טל לתיכון בקריית אונו וליאור לבי"ס יסודי. ואז בנובמבר 1991 התגלתה המחלה בגופה של לייקה ותוך 6 שבועות נפטרה.

הבנות ואני נשארנו בעלטה, או כמו שהתבטאתי באותם הימים:  "כבה האור בביתנו". הייתי צריך לאסוף את עצמי ואת הבנות ולהתאים את עיסוקיי למצב החדש. לאחר שנה הכרתי את ורדה . ורדה  הייתה אלמנה עם 2 ילדים מקסימים ליאת ועידן.החיבור ביננו היה מדהים  – יצרנו משפחה חדשה, מורחבת –  2 הורים ו- 5 ילדים –  שבט בר-דורון. במהלך השנים של חיינו המשותפים, הילדים פרחו מהקן, נישאו והעניקו לנו  9 נכדים. ורדה ואני הצלחנו לייצר את האור עבורנו ועבור המשפחה המדהימה שלנו – ילדינו ונכדינו.

הסיפור שלנו כולל את כל המרכיבים  של סרט טורקי טוב, אבל עבורנו היו אלה החיים!!!המסר הוא שבכל מצב חשוב לחשוב חיובי, להרים את הראש, להסתכל קדימה, ותמיד לקוות לעתיד יותר טוב. המנוע הוא תמיד האהבה!!!

אהוד

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *