תושבי רחוב כ"ג (היום ששת הימים) (תוספות גולשים
יתווספו בכחול)
" השדרה " שבין בית הספר
לתחילת כ"ג.
הזיכרונות
שלי מן ה"שדרה" המוליכה מכ"ג אל בית הספר היו קשים. (ככה קראנו לה,
אבל זה היה בסך הכל שטח חולי, זרוע כמה עצי שיטה צעירים והמון עשבי בר) וכל
כך למה? אני למדתי בכיתה אחת עם צבי גרימצ'נסקי (גרימי, היום בעין גדי) ועם גבי
גלוברמן היום בראשון . בכיתות הנמוכות של העממי שני אלה היו השובבים של הכיתה. הם
היו משמידים את המכתבים שהמורה הייתה שולחת להוריהם. התחכמה המורה, והייתה נותנת
לי (השכנה) את המכתבים להורים של השניים, כדי שאני אמסור אותם. והם, היו אורבים
לי בשדרה, ומכים אותי מכות נמרצות בגלל ה"שליחות"
הזאת. בנדלה
ואני מוסיף : גם אני הרביתי להשתמש בשדרה כדרך קיצור: מביתי ב-ד'
שמדרום לבית הספר אל רחוב כ"ג, בדרך גם הייתי נכנס לבית וולך מרחוב
ג', החורשה נשקה את חצרם האחורית, ובאשר לילדים שהכו את בנדלה, לי היו
פתרונות יותר יצירתיים חפים מכל אלימות : הייתי מביא את מכתבי המורים לאחותי
הבוגרת, והיא הייתה מחזירה למורים בכתב הסברים מרגיעים בשם ההורים....
גייזי.
המספרים הזוגיים בצד מזרח של הרחוב,
והלא זוגיים בצד מערב.
אני רושמת
את הצאצאים לפי הגיל. קודם הגדולים יותר.
מי שאינני
זוכרת את שמו אני אסמן X
הרחוב
התחיל להיבנות ב- 1934.
מס' 1-
הרבה מאד שנים היה מגרש ריק לשמחתם של הילדים בסביבה. בערך עם קום המדינה בנו שם
את ביתם מש' קנייבסקי. צאצאים: תמר ואמנון ויוסי.
מס' 2 –
הדסה וצבי מולקורב . צאצאים: מרדכי – נפל במלחמת השחרור בשיירה ליחיעם. היה
ספורטאי מצטיין. וחנן האח הצעיר יבדל לחיים,אדריכל נוי מתגורר בקרית ביאליק. לאחר
נפילת הבן- שינו ההורים את שם משפחתם ל:
בן מרדכי. לזכר מרדכי (מודה) > 
מס' 3 –
שרה ויעקב קופרמן. צאצאים: פנחס וחיים.
מס' 4
–מאיר ורחל בן דב. צאצאים: רותי (בנדלה) ונעמי.
מס' 5 – מש' גרסני. יורם סתיו מעדכן:
ההורים הם מרים וצבי , הצאצאים: רחל ומרדכי.(מורהלה)
עמוס גלעד/ גרימצ'נסקי מוסיף:
רחל
נשאה לשמעון שטיינפלד שהיה מילדי עלית הנוער-והם גרו בחצר בית ההורים.
בחצרם גרה
שנים רבות משפחת ובר, האם: מטילדה. צאצאים: מתי ואילנה.
מס' 6 –
ג'ניה ופישל גנזר. בן יחיד :
גרשון, נפל במלחמת השחרור > שי גדיש כותב באהבה על ז'ניה המטפלת > ברן זוכר שז'ניה הפעילה שם גן
ילדים , והסיפור הזה מעלה מנבכי הזכרון של בנדלה
כי :
המרפסת הפתוחה של הגנון פנתה לביתנו. ג'ניה
הייתה שרה לילדים יום יום, בקול רם מאד- שירי ילדים, כשהיא
מלווה את עצמה בתוף מרים. כל הרחוב היה שומע אותה.
עד היום אני שרה לנכדים שלי את השירים אותם למדתי אז
בעל כורחי. בנדלה. השיר אניה >> 
ואילו ישראל קסטנברג מוסיף : אבי המשפחה ,היה מפעילי הקריה ואיש אשכולות וחכמת הנסתר. וביתם
בית שקבל אורחים בחום,
שם הייתי בא לבקר את חברי גרשון ז"ל.
מס' 7 –
יחיאל ורוזה גלוברמן. צאצאים: בת (נדמה לי שקראו לה רינה ), גבריאל, ובת קטנה הדסה. הם עברו מן הקריה לחיפה
בערך בשנת 1946, ובמקומם בא מישהו שאנחנו קראנו לו (בעקבות הורינו)
"המנקר" במלעיל. הוא היה דתי, (יוצא דופן בנוף האנושי של הרחוב) ומקצועו
היה להוציא גידים ועורקים "לא כשרים"
מן הבקר השחוט. ומכאן שמו: ביידיש: המנקר. גם לו היה בן שנפל במלחמת
השחרור. גם הוא לא נשאר זמן רב ברחוב,
לזכר נחמיה הרשלר >
ואחריו בא
אנשל גולדנברג, שעסק בגידול דבורים וייצור דבש.
מס' 8 –
פופה ויחזקאל שליין. בן יחיד: יוסף
כאן המקום
לספר שהדיירים במספרים 4,6,8 (יחזקאל שליין, פישל גנזר ומאיר בן דב) היו חברים
בתנועת נוער ציונית עוד בטשרנוביץ', עלו ארצה והשתייכו לקיבוץ גבעת חיים ששכן אז
בחיפה. הם עבדו בבניין, והיו בין מקימי ה"חברה הקבלנית" שהפכה אחר כך
להיות "סולל בונה". כאשר עלה הקיבוץ למקום משכנו הנוכחי, עזבו החברים
האלה את הקיבוץ, רכשו מגרשים בקריה זה על יד זה, ובנו את בתיהם במו ידיהם, כשהם
עוזרים זה לזה. כאשר היה צורך ביציקת הגג, עבודה שחייבת להתבצע בבת אחת, ודרשה
הרבה ידיים עובדות, הם התגייסו לעזרת אותו חבר. ככה יצקו יחד את הגגות של שלושת
הבתים, זה אחר זה. ג'ניה גנזר, הייתה מתפארת שאחרי עלייתה ארצה, עבדה כמה שנים
בעבודה (שהיום נראית הזויה) כמיישרת מסמרים משומשים בעזרת פטיש, כדי שאפשר יהיה
להשתמש בהם שוב.
מס' 9 –
נחמה וגדליה גרימצ'נסקי. צאצאים: צבי, עמוס ואביהו שנפטר בערך בגיל 16.
מס' 10 –
חוה ויהודה רידר. צאצאים: אליהו ומשה.
מס' 11 – ציפורה
ושלמה ברלקובסקי. צאצאים: יפה ודני.
מס' 12
– מעמוס גלעד:כאן גרו אסתר ומרדכי אוסטרוב ובנותיהם רנה ונעמי.רנה עודנה מתגוררת בבית
ההורים.
מס' 13 –
פנינה ודוד סקוירסקי. צאצאים: גל, ניצה ומאיה ומירה.
מס' 14 –
מש' ברץ. צאצאים: מלכה.יורם סתו
מעדכן :משפ' דוד ברץ עמוס מוסיף: זיזיה
ואלכסנדר ברץ ובתם מלכה
מס' 15
– היה שם ילד בשם רזי, שגם כן לא היה בבית.עמוס גלעד מוסיף:בסביץ אידה ומישה ובנם
רזי.הבית היה נטוש שנים רבות ורק בשנות הששים שופץ ונבנה .בראשיתו-אחד מארבעה
בתים שנבנו ע'י חברים בקואופרטיב לבניה-לפי תוכנית בניה זהה-בשינויים
מזעריים
(כמו חלון כפול פינתי -או מופרד בחזית הבית.צוהר אניה בקיר
המרפסת.מדרגות לגג שנבנו בשניים מארבעת הבתים).
.לגבי הבית מס.15: זו הייתה וילה בת
שתי קומות בה התגוררה משפחת בנדקובסקי מבעלי הקולנוע הראשון בקריה,בניהם היו : בני איש חניתה ויהודה מבעלי בריכת
ביאליק וקולנוע ספיר שם.לצערי שניהם כבר אינם בין החיים. .אני נהניתי יחד עם הורי מידידות
עמוקה של משפחה זו,שם ביקרנו
רבות בימי ילדותי. ישראל
קסטנברג (משפ'
בנדקובסקי עברה למוצקין ובסביץ באו אחריהם)
גרימי מעין גדי מוסיף על בית מס. 15
שלום בנדלה
מעניין. לפני כמה ימים ניסיתי להיזכר בשם
בעל הבית ולא הצלחתי. הבית הוא אחד מארבעה בתים בתכנית (כמעט) זהה. שאר
השלושה
הם של גבי, שלנו ושל
ברלקובסקי, הבתים נבנו במשותף ובעבודה עצמית בידי בעליהם.הבית עמד עזוב שנים
רבות ונמכר אחרי שעזבתי
את הקריה , גם זה היה מזמן....אחי
ודאי יזכור את שם בעל הבית (הוא זכרן גדול).
להת' גרימי- עין גדי
עוד מוסיף עמוס על מס. 16 :
רוזה ופיליפ קרינדלר וילדיהם איליה ורותי.
"על הסף" : ממול למספר 15 בעיקול
הכביש היה בית הקומתיים הראשון עם רעפים אדומים (?) בבית
הזה ברן זוכר ואני
גייזי
מאשר, היה מועדון לילדים ששני ההורים עבדו, היינו הולכים לשם
אחרי הלימודים לאכול לעשות שעורים ולשחק : יחד איתי היו מכיתתי:
גורי קרגמן , אבישי בנקיר ויורם
פרידמן, ושם לפי זכרוני בכתה ג' הסבו את שמי מאליעזר לגייזי
...העובדות בגן הייתה אימא של נועה
לונשטיין ורבקה אימא של
גורי. ברן מוסיף ובנדלה נזכרת ומאשרת כי בבניין הזה גרה משפ'
זינדל שאם המשפחה עבדה שם ברפוי
שיניים . על
חזית הבית היתה כתובת בקשת קמורה : "על הסף"
נורית
מסד מוסיפה = הם נקראו "על הסף"
כי בבתים אלו שיכנה הסוכנות במלחמת העולם השניה נוער שהגיע מאירופה הם עבדו
וקבלו
את תמיכת הסוכנות, כמה מהם היו חברי קן השומר הצעיר ומדריכים בקן. עד
כמה זכור לי הם הגיעו ארצה בשנות1940-41
אבישי ברק מוסיף :
אחת מהעובדות הזכורות לטוב
,הייתה אימא של עודד זך כמדומני שקראו לה פולה.הבתים של חלק מהרחוב בצד המזרחי
נשקו למחנות הקיבוצים, שהיו בהמתנה לעליה על הקרקע לנקודות ההתיישבות שלהם.
כשהיינו באותו המעון הרבינו לשוטט במחנה הקיבוצים, באחד הימים פנה
אלינו בחור צעיר שהשתייך לקיבוץ רוחמה והבטיח למי שיביא בולים
של ברית המועצות שלאחר המלחמה, יקבל בולם משולשים יקרי ערך וכך
אספנו מהבתים בולים ממכתבים שנשלחו על ידי קרובים משארית
הפליטה. הבולים היו בצבעי שחור-לבן ובלי קשקשים ועליהם תמונות מהמלחמה
וגיבורי הקרבות, בתמורה קיבלנו בולים משולשים, עם המון צבעים, פרחים, פרפרים וחיות
יער. היום אנו יודעים שאותם בולים מהמושבות הנם כמעט חסרי ערך,
לעומת אותם הבולים הפשוטים לכאורה של ברית המועצות שהנם נדירים ויקרי ערך.
עד כאן היה הרחוב בתחילתו. אני לא
זוכרת באיזו שנה התחילו לבנות את בתי הקומות בהמשך הרחוב בצד של המספרים הזוגיים.
אנחנו קראנו להם: ה"בתים המשותפים". הרבה זמן גם לא היה קשר בין שני
חלקי הרחוב. חבורת הילדים שגרה עד מס' 15 הייתה חוג סגור הרבה זמן. שיחקו ביחד,
השתוללו ביחד, והיו בני בית בכל הבתים בחלק הזה של הרחוב. הקשר בין שני חלקי הרחוב
התחיל בבית הספר כאשר נפגשנו בכיתות. גם אינני יודעת את שמות רוב הדיירים. גרו שם
מש' זינדל, מש' שולקיס, ובהמשך מש' זורדה, מש' מגריל, מש' בורד ,ועוד הרבה מאד
אחרים. זכור לי שהייתה שם משפחה עם 6(!) בנות.
ממול, בצד הדרומי, (הרחוב מתעקל
ופונה מערבה) גרו עוד משפחות: אני לא יודעת את מספרי הבתים, וגם לא את כולם אני
זוכרת. ארשום פה את אלה שאני זוכרת
מש' קיבק. צאצאים: אמונה ורחל.
מש' מנצ'ל: ד"ר פועה,
וד"ר יוסף שלמה שהיה מנהל בית הספר התיכון בקריה, ובמותו, נעשתה אשתו,
ד"ר פועה מנצ'ל למנהלת. צאצאים: אהוד ותרצה.
רבקלה שולדנפרי מתקנת ומוסיפה בעניין משפ' מנצ'ל :
ד"ר יוסף שלמה מנצ'ל. היה מנהל בית הספר התיכון והביא
גישה
פדגוגית חדשה ורוח מתקדמת מבחינת מגמות לימודיות ונושאי לימוד.
לזכותו ולזכות ד"ר פועה מנצ'ל אשתו-ממשיכתו יאמר כי יצרו בית ספר טוב,
מתקדם והישגי.
וברן
מוסיף : אודות
אהוד מנצ'ל - נצר : ארכיאולוג מצליח, וד"ר מנצל זכור לי עם דמיון ברור,
לד"ר חיים ארלוזורוב.
: איציק נוי מוסיף פרטים מעניינים >
תוספת ממשולם על משפ' דניאלי >
דבורה
ופנחס הרשקוביץ: (דבורה היא אחותו של יגאל אלון ז"ל) צאצאים: חיה עדנה ודפנה.
מש'
פולונסקי: צאצאים: שאול, שוש, ובתיה (שנישאה לאמנון פזי)
מש' גלזמן,
בן- נפתלי נדמה לי שהיה לו עוד אח.
מציונה רז שיפריס:
במספר 19 משפ' הרשקוביץ
במספר 21 רחל ומרדכי שיפריס.(הורי )
אחי הבכור שמו יגאל והוא שינה שם
משפחתו לשפר.
שמי ציונה רז שיפריס, ואני מתגוררת בחיפה, ברח'
מרגלית יגאל ובני משפחתו גרים במבשרת ציון.
במספר 23 גרה מש' קיבק ולהם 2
בנות
מס. ???? מש' קרול ולהם 2 בנות, בילהה (ביליק),
שהייתי שמחה לדעת איפה היא מתגוררת
היום
ובת צעירה יותר בשם אלישבע.שואלת ציונה רז שיפריס
ממיקי אבן זהר :
מספר 25 : משפחתי ,הורי גילה ודב (סיומה) אבן-זהר
ז"ל בנו את ביתם ברחוב כ"ג מספר
25
בצמוד למשפחת קיבק (מספר 23),
ושם גרנו כל השנים אני (מיקי) ואחותי חוה'לה .רק לפני מספר שנים עם
פטירתם נמכר הבית.
אבי בנה את הבית לבדו בו זמנית עם אביו של אורי יסוד (ברח' י"ח),
ועם אהרון קוריצקי (ברח' ג" ).
שכנים שלנו במספר 27 היו משפחת הלב'ץ שרה ז"ל ,לולי ואיציק .(הבן
הצעיר בועז הינו חבר גרעין שלי).
כמובן ממולי במספר 28 גרו משפחות מוצ'ן (יגאל,שפרה ) וגורודצר
בית מס 31 משפ' גלס אריה
ועמוס = מאבישי ברק
בית מס. 33 משפחת פרן צבי
ויהושע = מאבישי ברק
ויורם סתו יושב ב- LA ומכיר כל אבן, בית
ומשפחה בקריה של נעורינו מוסיף ומעורר אחרים להוסיף גם:
מספר 24 .
נחום ובלה אגינסקי, צאצאים: יעקב [יענקל'ה] ושלומית
משפ' שיטנברג ולהם 3
בנות : יפה,(?) שולה
ונעמי
מש' פלדמן יפה ונחום
ולהם 2 בנים: נמרוד ואורי
פלדמן
משפ' דונדה שם
האם היה ז'ניה , ילדים : הדסה ילידת 46 ובן בארה"ב יליד 43 ?
מספר 33 : משפחת משה ואסתר
הורביץ, צאצאים: דבורה ,מאירה ורמי.
מספר 33 : משפחת יצחק וחוה גלזמן, צאצאים : נפתלי וגדי.
מספר 34 : משפחת דוידוביץ , צאצאים :
יעקב ותמר.
מספר 35 : דב וחיה קרסילשציק, צאצאים:
נטע וגידי.
מספר 36 שרגא ורבקה פלוטניק, צאצאים: אילנה
ומיכל.
משפחת מקס ובתיה שולקס,
צאצאים: דבורה ,נילי ושרקה
משפחת אברמוב, צאצאים: יעקב [דודיה] ואורי.
משפחת גולדשטיין, צאצאים : חיה , יפה ועוד 4 בנות
משפחת שטיינברג. צאצאים: שולה ונעמי.
משפחת דוד והניה פלדמן , צאצאים: נמרוד ואורי.
קרוב לסוף
הרחוב, , נמצא מה שקראנו לו אז: הכביש הלבן. זה היה כביש כורכר, בצבע בהיר מאד.
הכביש הזה חיבר את הרחוב לקרית מוצקין. לידו הייתה חורשה קטנה של עצי שיטה (אקציה)
ששם היו הילדים משחקים מעל ומתחת העצים.
בנדלה.
ועוד מוסיף ברן : כמעט בקצה כ"ג בבתים הבלתי זוגיים, הייתה צרכנייה,
בעיקר ריהוט.שם מכרו רהיטי
"לכל" "תועלת"
ובעבר המנדטורי נקראו Utility . הפריטים נמכרו בכסף ובצרוף
תלושים/בולים/נקודות.
> 
> 
מאיר קליין שגר במספר 46 כותב זכרונות
>
תמונת מאיר קליין ברחוב > http://www.pbase.com/geyzi/image/82909193
:יעקב משולם
מוסיף
ברצוני להזכיר משפחה שגרה "בבתים המשותפים" ברחוב זה, אינני
זוכר את מספר הבית. מדובר במשפחת ד נ י א ל י,
שמואל (סמואל) ומזל ושלש
בנותיהם – שרה, בתיה ואביבה. מזל ושמואל
דניאלי עלו לארץ מבולגריה
בראשית שנות ה-30 שרה בתם הבכורה
שרתה כנהגת באיי.טי.אס, בתיה, בתם השניה נישאה וגרה בתחילת
הרחוב.
בנדלה שואלת : האם היו שתי משפחות דניאלי בכ"ג. כי איתי בתיכון
למדה דליה דניאלי שגרה בכ"ג.
אבישי ברק מוסיף :
אחת משלש האחיות של משפחת דניאלי נישאה לאהרון מלכא ז"ל
, והם הוריו של אלוף מיל. עמוס מלכא .
אורה יוליוס מוסיפה : משפחת גולדשטיין, היו להם 6 בנות: שושנה, חנה, רבקה,
חיה, יפה ורונית.
רבקה היתה כמעט בת גילי
ואף עבדנו יחד באוניברסיטה העברית בירושלים. היא נשואה לשמשון עדן איש חיל הים.
לגבי משפחת דניאלי: הבנות שרה, בתיה ואביבה.
בתיה היא אמו של עמוס מלכא הידוע. אביבה למדה אתי
בכיתה
אחת ונישאה לימים ליוסי מרגלית שהיה איש הסתדרות עובדי המדינה. היה לו אח תאום בשם
בני שאי אפשר היה
כמעט להבדיל בינהם...
אימותים:
גייזי: שוחחתי בטלפון עם רונית, הצעירה בבנות גולדשטיין והיא מאשרת
באופן חד משמעי פסקני וסופי: הן היו 6 אחיות !
כמו כן רונית מאשרת את מה שכותבת כאן למטה רבקהלה אודות אחותה
יפה.
רבקהלה
שולדנפרי מוסיפה :
יפה גולדשטיין הצטרפה לכיתתנו מאוחר יותר,
ולמדה איתנו בכיתות הגבוהות
של בית הספר
העממי. אם איני טועה, הם עברו לקריה מחיפה.
לימים גרה
ברחובות, ובמשך שנים רבות עבדה כמזכירה בכירה בבית הספר התיכון על שם דה-שליט.
גייזי WOW : אני קורא מה
שכותבת אורה ולא מאמין :"...אביבה נשואה ליוסי מרגלית" ,
יוסי שהיה ראש המנהל
לבניה כפרית במשרד השיכון
, בשנות ה-80 ובנה את הקיבוצים הצעירים ,אשר אני הייתי המלווה המדריך שלהם
מטעם
התקם, , ובנוסף לכך
הם היו ה הורים של טלי יוספה מנחל עוז, אשר הובילה את מהלכי השינוי בקיבוץ ,
וסולקה מן הקיבוץ
לאחר שגנבה מעל 200
אלף ש"ח מכספי החברים... (אבל זה סיפור אחר). וכאן המקום לציין כי יוסי
מרגלית ואביבה היו
אנשים נפלאים ישרים
והגונים שלא הגיעה להם מכה כזו. ומן הצד השני באותו הזמן עצמו
,יעל איתיאל חרלף
(שאז חייתה בנפרד
ממני) הכירה מקרוב את האח התאום בני ואת משפחתו, גם אני לקראת סוף
המאה הקודמת ,
כשהצטרפתי ליעל
בחיפה נפגשתי פעמים רבות עם האח התאום בני, שאי אפשר להבדיל בינו לבין יוסי, שניהם
יפים,
טובים ויקרים. עד שאורה יוליוס נכנסה לסיפור לא
ידעתי שהם קשורים לכ"ג ולסיפורי המשפחות שם ........
ואם לא די בכך : פתאם יעל שעומדת מאחורי
גבי ברגע זה אומרת לי : "מה קורה לך ?,אתה לא רואה שרונית
גולדשטיין,
שאורה מזכירה, היא רונית שהייתה הסמינריסטית שלי שאיתה נפגשנו לאחרונה מחדש
כמה פעמים "? הוי כ"ג כ"ג ! גייזי.
נעמי דורון / בן דב (ג'וקי) מוסיפה מידע:
בימי הצנע משפחת ברלקובסקי ( כ"ג
11 ) הקימה לול תרנגולות לתפארת, שמנה למעלה מ- 1000 עופות.
כל הסביבה הקרובה התדפקה על דלתה כדי לקנות
ביצים,ובארועים מיוחדים גם עוף. בעקבות הצלחת הלול
הברלקובסקי, גם משפחת בן דב
(כ"ג 4) הקימה לול שמנה רק 200 עופות ומעט ברוזים
וברבורים ואפילו
חממה לאפרוחים שבקעו מן הביצים
,והוחזקו בתוך הבית בארגזים של הצרכניה,עד שנמכרו, בחצרות הבתים
גדלנו הילדים בוטנים, תפוחי-אדמה ,
עגבניות , מלפפונים ובעיקר אבטיחים . גם עצי פרי נטעו ונטעמו
בעיקר
תפוזים קלמנטינות לימונים
רימונים תות ומאוחר יותר הופיעו הגויוות הלבנות
והאדומות . בחצר של משפחת
מולקוב(כ"ג 2)בנו דיר ובו שכנו עזים
אחדות,תיש וגדיים.הילדים אהבו לשחק ולרוץ אחר הגדיים כאילו היו חתולים.
ועוד:
בחצר של משפחת שליין ( כ"ג
8 ) היה שובך של שפנים. שפניה שמנתה כ-20 שפנים לבנים , שחורים ,
אפורים
ונקודים ,כשהתקרבנו אל השפנים, הם
ברחו בבהלה לתוך השובך שלהם, "כמו שפנים" והציצו מחלונות השובך,
לתהות על כונתנו. אכן הנדל"ן
של היום היה פעם חי וצומח, נושם ובועט.
שמות ילדים נוספים שגרו
בכ"ג:
יאיר רודר ז"ל ( יליד 39), היה אחראי
על ציוד כבד בסולל בונה
בני קריץ ולאה שרייבר (ילידת 39) שגרו
בכ"ג 34
יוסי קנטור שהיה בתנועה המאוחדת והתחתן עם
נטע מרחוב א
חנה גורודצקי (ילידת 39)
מיקי אבן זהר
יגאל שיפריס (יליד 40) ציונה (ילידת 1945)
אתי חלוחי (ילידת 39 ) שגרה בשכירות
בכ"ג 5
הכותבת: נעמי בן דב (ג'וקי) מרחוב
כ"ג 4
וחיה שחם מוסיפה :
בבית המשותף שגרו בו שש האחיות גולדשטיין
(ליד "הכביש הלבן") התגוררה גם משפחת קוריצקי, הדודים ובנות הדוד של עמי
קוריצקי-קציר,
ושמותיהן: שרה'לה ונורית. באותו בניין ובאותה קומה (קומה שנייה) גרה משפחת הפלר:
נורית, שהיתה חברתו של ברן לפני אילנה זלוטין
(אשתו דהיום)
ואחותה הצעירה, ששמה פרח כרגע מזכרוני. היא שחקנית והתחתנה עם הבמאי אילן רונן.
למשפחת סקוירסקי יש ארבעה צאצאים ולא שלושה: גל, ניצה, מאיה ומירה. לחנה גורודצקי
היו גם אח (דודו) ואחות צעירה. ברחוב כ"ג התגוררו גם אברהם ושושנה סגל
וילדיהם: חיה (אשתו של עמי קציר-קוריצקי), שרה ודב, וכן משפחת וינטרוב ובנותיהם:
חיה, שולה ואחותן הצעירה. ברחוב כ"ג התגוררו גם שתי משפחות מוצ'ן: האבות
היו אחים ומכאן שהצאצאים היו בני דודים. לאח אחד היו כמדומני רק בנים ולשני - רק
בנות.
יוסי קנטור, שהתחתן עם נטע וינוגרד
מרחוב א' - לא התגורר ברחוב כ"ג כי אם ברחוב כ"ח (היום רח' הפלוגות). עד
כאן להפעם. לאט-לאט ובכוחות משותפים תושלם התמונה. כל טוב
חיה שחם
שי גדיש מוסיף לגבי
משפחות מוצ'ן: אבות שתי המשפחות היו אמנם אחים.לבת הצעירה קוראים נורית (1945)
והיא התחנכה בקיבוץ גבת, אחד מבני הדודים נקרא ישראל
מיכה חן (נפחן) מוסיף :
רחוב כ"ג ממשיך עד מס 68 ולא נעצר אי שם
במספר 30,בהמשך( ואני לא זוכר מספרי בתים) גרו,מלצר הקטן,ויענקלה
דוידוביץ,והשוטר החקלאי ממשפ' ארצי,ויורם בוזמן,משפ זורדה המורה לגינה
שלנו,וילדיו חנן(עין גדי) יוסי ורבקלה(קיבוץ יפתח)סשקה קנה את הדירה של זורדה,
עמוס בהיר ואחיותיו, ואברהם ברר,שגרו ממול לצרכניה,בהמשך גרו יוסי ארזי(טיס בחיל
האויר),המורה חנה דיכטר,יצחק ורוחלה גלבר,אורי בינדרמכר(ראש הניקרה), ומהמסגריה של
נחל עוז: זאביק לוברצקי,בהמשך משפ יונאי,משפ' שלף,וכמובן דומבה כהן,ודוד
רבד,ובמספר 66 גר דני ברטלר ואחיו אליעזר,לבסוף בבית האחרון ליד המסילה משפחת
פרינטה על ארבעת הבנים,יהודה יוסי יורם ,למען ההיסטוריה צריך לציין את הצרכנייה
שהייתה מגרש המשחקים של כל הילדים בסביבה,כולל השכנים ,ד"ר שמריהו בירנבאום
,שהיה ה"אויב",ואחיו אילן(אלוף בירן),ועוד יסופר,,,,,,,,,,
וחיה שחם מוסיפה:
תוספת על התוספת של מיכה חן: באותו בניין שהתגוררה בו משפחת
בוזמן התגוררה גם משפחת מאירוביץ': אורי, מירי ואחותם הקטנה. כמו כן גרה באותו בניין משפחת
קרמר. האב, שלום קרמר, היה מורה לספרות ולימים -
מבקר וחוקר ספרות. המשפחה עברה לירושלים. הבת היא רחל קרמר (1943) ודומני שהיה שם גם ילד נוסף, אחיה הצעיר ממנה. באותו
בניין התגוררו גם הוריה של דליה אטלס, שאחיה אילן (1944)
מת ממחלה בעודו ילד צעיר. בסמוך למשפחות בהיר וברר (אינני זוכרת אם באותו הבניין) גרה משפחת וָזָה (בנם הוא יעקב וָזָה
- 1945). במספרים הנמוכים יותר של כ"ג יש
להזכיר את משפחת דונדה וכן את משפחת בירו
(הבת אילנה - 1945). בינתיים נזכרתי בשמה של הבת הצעירה
לבית הפלר: שמה רחל (רוחלה), כמו כן נזכרתי בשמה
של .הצעירה באחיות וינטרוב - יעל, המתגוררת היום
בנצר סירני
בבניין שבו התגוררה המורה חנה דיכטר גרה גם משפחה שלא הוזכרה,
משפחת בוסקיס, שהיו להם שלוש בנות: אביבה הגבוהה מאוד (שנפטרה לפני שנים אחדות),
זיוה ואחות צעירה יותר, שאינני נזכרת בשמה. בבניין שבו התגוררה משפחת שלף גרה גם
משפחת קלפאוך ולהם שתי בנות: תמר (1944) ומירית
לא מיצינו עדיין את הכול, כמובן, אבל נשאיר גם לאחרים משהו כדי
למלא את החסר. בברכה חיה שחם
רותי שפריר/ ברעם מוסיפה: שמי רותי, היום שפריר, ברעם מרח' ה'
14. אחי
גדעון
גר עד היום ברח' א' 66 עם אשתו שלוה לבית קורק, גם היא במקור מרח' ה (68
כנראה).אבקש לתרום משהוא מזכרוני לרח' כ"ג. הצייר אברהם נסטי, אשתו לובה (קוסמטיקאית ) ובתם תמר, גרו בקומה שניה באחד הבתים הדו
קומתיים בצד צפון בקטע בו הכביש כבר בכוון מערב/מזרח, בקרבת הפניה לכביש המוביל
לקרית מוצקין. אברהם (אברשה) הצייר היה דמות ידועה בקהילת הציירים, אחותו מיליה לאופר עדיין חיה באזור המרכז. לרח'
כ"ג הם עברו מרח' ה' 12 שם גרו בשכירות. הורי חיה ויעקב ברעם (פולק עד 1951) שמרו איתם על קשר חברות חם ומתמיד
למרות המרחק הפיזי שנוצר. אני זוכרת את מסעות ההליכה ברגל מרח' ה' לכ"ג
ובעיקר בדרך חזרה כשהבטן מלאה כל טוב מאכליה של לובה.לזכרם ולזכר הישוב הקהילתי
התוסס. רותי
בנדלה שואלת :האם מיליה לאופר שהוזכרה על ידי רותי שפריר
ברעם בתוספת שלה לכ"ג, היא מיליה לאופר הציירת שחיה בצפת.
אם כן, הרי עוד קשר לכ"ג: בבית הורי (כ"ג 4)
,על הקיר, הייתה תלויה תמונה של פרחים, שהייתה חתומה בשם מיליה לאופר. אבא שלי
סיפר לי, שהוא מכיר את מיליה לאופר עוד מטשרנוביץ', ושהיו להם קשרים רומנטיים
בנעוריהם. מיליה נתנה את התמונה במתנה לאבי כאשר היה בן 15.
בנדלה
האינטרנט משיב: לאופר מיליה
Laufer Milia תקציר ביוגרפי
מיליה לאופר.
נולדה ברומניה וסיימה בית ספר לציור בצ'רנוביץ. בשנותיה הראשונות בא"י היתה
חברת קיבוץ.
השתלמה אצל הצייר
הידוע תדאוש ריכטר, אמן תושב ירושלים.מאז פתיחת בית דיזנגוף בשנת 1933, השתתפה
בתערוכות ציירי
ישראל. השתתפה גם בתערוכת אמני חיפה ובתערוכה קבוצתית של ציור ישראלי שנערכה בדרום
אפריקה. ערכה
תערוכות-יחיד בביתן האמנים בחיפה ב-1950 ותערוכות נוספות בארץ ובחו"ל. היא
חברה באגודת
הציירים והפסלים
בישראל, ומשתתפת בתערוכותיה. 1951 השתקעה בצפת ומציגהשם בתערוכה מתמדת. היא עובדת
בעיקר בצבעי מים,
ובצבעי שמן.(מתוך - קרית האמנים צפת, הוצאת קרית האמנים צפת, תשל"א, 1971).
תוספת מיכל רייך
:שמחתי למצוא באתר התייחסות ישירה לרח'
כ"ג שם גם חוויתי אני ילדות מופלאה. ומזכרוני כמה תוספות
לשדרה שהוליכה בין בי"ס לכ"ג
קראנו אנחנו, בנות השכונה, "החולות" (גם הדרך שבין הכביש הלבן לקן צפון
נקראה "החולות"). ואותה כברת דרך התארכה והתמשכה מבי"ס הביתה כיוון
שתמיד זימנה לנו הפתעות. באביב פרחו בה המון פרחי בר, שאת ה"נדירים"
שבהם הבאנו לאמא, שתשים בצנצנת. לפעמים גם מצאנו שם צב. לעת קיץ הבשילו החבלות
והחוביזות, אלה היו מעדן לחיכנו האנין והיינו זוללות אותן בתאווה רבה, כמו גם את
אותם תותים שחורים ושמנים שקרצו לנו מעץ ענֵף שגדל באחת החצרות האחוריות.
משפ'
קריינדלר גרה
במס' 14א'.הבתים הזוגיים בין מס' 16 למס' 26 היו עם גגות רעפים אדומים. בית מס' 22
רות ואלברט רייך, בת: מיכל
מש'
בכר: סבתא (רבקה?), יוסף, לונה וברטו, צאצאים: ג'קי ומוני (?) צביה ומילק (?)
שמי, בנים: גדעון, ארנון ודורון
שולמית וחיים גולובנציץ', צאצאים: צבי והדסהבית מס'
28 : מש' גורודצר, בנות: חנה, נאוה ורחלבית מס' 42 :מש' גורודצקי, צאצאים:
דבורה, דודו וחנה (גם הדוור היה מתבלבל לפעמים.)
בברכה,מיכל רייך (כ"ג 22)
תוספת מדבורה גוטמכר /סלפ :
בבתים המשותפים,
במספר 30 , גרה המורה לפסנתר רחל
תמרי. מרחובנו (ד') למדו אצלה אחותי שרה ואני דבורה'לה
סלפ, רותי יצחקי, יאיר גרובר (אשל) וניצה ליברמן. היא הייתה אישה מאד מיוחדת,
יוצאת דופן בהופעתה, ומאד נוקשה בשיטת ההוראה. לא אפשרה לנגן לפי שמיעה...
ולא עודדה לפתח אימפרוביזציה ...עם זאת הייתה מורה מאד מאד מוערכת בחוג
המורים לנגינה. זכורה לי סיטואציה מאד לא נעימה: היה קונצרט בבית העם (הצריף
הישן ברחוב ג') ואני לא רציתי להשתתף בו. אבל משום שהייתי תלמידה מאד מוכשרת
(סליחה על אי-הצניעות) רחל לא הסכימה לוותר על הופעתי. כדי לעצור את הכעסים בבית,
הלכתי לבושה חגיגית, לבית העם, אבל לא התייצבתי בפני המורה. לשאלתה - ענתה
לה אימא, שאני כן נמצאת ב"אולם".
המורה רחל קראה מעל הבמה, כשהיא פונה לקהל:
"נמצאת כאן התלמידה דבורה סלפ שמסרבת להשתתף בקונצרט ואנחנו
מחכים לה". כל כך נעלבתי, התביישתי ומה לא... וברחתי מהאולם. מאז
הפסקתי את לימוד הנגינה. חבל. את בעלה כמעט לא ראינו בבית... אמרה שהוא
חולני...
דבוישה
תוספות יפה גזל:
הבית הראשון בו גרה משפחת זינדל ובתם חנה.
משפחת גולדפישר - חניתה ואברמיק. משפחת שריפגיסר - עמי ושרה לימים נקראו
בן-אליעזר.משפחת ברקוביץ - שמעון. בבית השני גרו משפחת
אברמוב -.יעקב ואורי. משפחת הירש-עמרם ורחל. בקומה הראשונה היה
מועדון על הסף. בבית השלישי גרו
רודר-יאיר וציפי משפחת דניאלי . משפחת בירו-אילנה. בבית הרביעי גר
החלבן רייך ומשפחת גולובנציקבתם הדסה את שם
הבן אינני זוכרת. בבית החמישי מספר 24 גרו המשפחות
דונדה-הדסהואריק. משפחת שיטנברג -יפה
שולמית ונעמי. משפחת פלד[פלדמן] נמרוד ואורי. משפחתאגינסקי-יעקב ושלומית.
בבית השישי גרו המשפחות, קרול בילהה.......משפחת וינשטיין -יהודיתואורה
משפחת שולקס - דבורה נילי ו.......בבית
מספר 24 נפתח בשנת 1967 גן "יפה" עם הגננת יפה גזל (זו אני)אשר
חינך ילדים רבים מכל רחבי הקריות באהבה רבה ובגעגועים לכל
ילדי בגן שהנם היום כבר הורים לילדים אשר חלק מהם עוד הספקתי לחנך בגני
אני בקשר עם רבים מההורים
והילדים. יפה גזל.
24.5.09
מיכאל חן
> למען הדיוק ההיסטורי
9.5.10 זיווה ארליך/בוסקיס > בית מס.58