10.2.07 יעקב
משולם על הקשר עם משפחת דניאלי
שמחתי לראות מידע על המשפחה שפעם היינו אתה בקשרים חמים מאד.
משפחת משולם, בתחילה רח' ב' ואח"כ רח' ט' ומשפחת
דניאלי, רח' כג',
היו מיודדות.כמעט בכל שבת היו מבקרות אחת אצל השניה.כשהייתי
קטן
ועוד הלכתי עם ההורים, גם אני הייתי מבקר בביתם.הבנות,
שהיו כולן
גדולות ממני ואני הקטן, לא מצאנו עניין זה
בזו ולכן אינני זוכר אותן
לפרטים. ידעתי עליהן ועל הוריהן פרטים בסיסיים:האב,
שמואל, עבד
בתחנות-הקמח. הוא היה איש חזק, בעל שמחת-חיים ואדם
לבבי.האם, מזל,
הייתה עקרת-בית, בעלת חכמת-חיים, חוש הומור מפותח
ואישה חרוצה.
ביתם היה תמיד מלא בריחות נעימים של מאפים בולגריים מלוחים
ומתוקים
, בורקס, מרציפן וריבות למיניהן, שהייתה עושה במו ידיה.בעיקר
זוכר
אני כיצד הייתה מכינה קפה שחור:בתוך מכסה של קופסת
משחת-נעליים,
הייתה שופכת ספירט מפוגל, שמה מעט צמר-גפן ומדליקה
ואז הייתה
מחזיקה בידה פינג'אן נחושת קטן ובתוכו קפה וסוכר, עד
שהיה רותח
ומוזגת לספלי-חרסינה קטנים קפה חם עם קצף,
"קיימק" ומגישה להורים.
לכולם הייתה מזל מגישה כיבוד, ריבת תפוזים, שהכינה
בעצמה, עם כוס
מים מן הג'ארה. לפעמים, כשבאתי אליהם, הייתי מחכה רק
לריבה הזאת.
קליפה עבה של תפוז מבושלת בסוכר – וזה היה מטעם.כל מה
שבשלה
ועשתה – היה מטעם ובכלל – הייתה אשת-חיל וגם גידלה בנות לתפארת.
שרה התגייסה לצבא הבריטי ושרתה כנהגת באיי.טי.אס. במצרים.
כשחזרה לארץ, התחתנה עם אדם בשם כרמי, שהיה מו"ל
והייתה לו
הוצאת-ספרים בתל-אביב. גם בתיה ואביבה היו בנות-חיל, אך
לא ידעתי
עליהן דבר ושמחתי לקבל מידע דרך האתר. בראשית שנות
הששים
ניתק הקשר בין המשפחות.
יעקב משולם, כרמיאל.