14.4.07 זכרונות רחוב כ"ג : מאת מאיר קליין
תמונה של מאיר > http://www.pbase.com/geyzi/image/82909193
עברתי על סיפורי
רחוב ששת הימים או כ"ג לנו שלא שוכחים מאיפה באנו.
אמנם נולדתי בחיפה, בשכונת
חליסה, אבל מגיל שנה וקצת התגוררתי ברחוב זה, במספר 46.
ראשית תיקון טעות
סמנטית קטנה: השביל הלבן לא נמצא בסוף הרחוב, אלא במחציתו לערך. ייתכן שבימי ראשית
ההתיישבות במקום הוא היה קרוב לסוף הרחוב של אז. מערבה לא היה שביל, כי עם חולות
אותן חצו רחובות ג, ב, ו-א ועד פסי הרכבת.
היו עוד שבילים
קסומים מרחוב כ"ג, אחד אחרי הצרכנייה לרחוב ג' ושניים בתחילת הרחוב, אחד
לכיוון רחוב כ"ח שהגיע בערך מול בית ספר ארלוזורוב,
והשני באותו מיקום אבל בכיוון ההפוך אל רחוב ג'.
חושבני שהיה עוד
מעבר לא רשמי עוד יותר קרוב לתחילת הרחוב שאיפשר מעבר
מרחוב כ"ג לקצה הצפוני של רחוב ד' (הקטע שהינו כביש ללא מוצא).
קוריוז בהקשר לבית
הפינתי הדו קומתי שהיה נטוש בצד הבלתי זוגי ליד המעבר לרחוב ג', לנו הילדים הוא
היה בסיס לשמועות ולסיפורי תעלומות ואגדות על מכשפות.
הצרכנייה, שהיוותה
בשנות ילדותי מכולת שכונתית חביבה, ובצמוד לה חנות לטיפול ברהיטים, עם ריח חזק של
פוליטורה עם עבודת אמן של שני בחורים שעבדו שם, ובצמוד משחקי שערים קטנים מופלאים,
בהם כיכבו מיטב הנוער מהשכונה, כולל אורחים רצויים וקבועים מרחוב כ"ח (כן, גם
האלוף במילואים עמוס מלכא) ומשחקי סטנגה בין עמודי
הצרכנייה.
אני עצמי גרתי כאמור
בכ"ג 46, לא בית בודד, אבל גם לא בנין קומות, אלא רכבת קטנה של שלוש דירות,
בדירה האמצעית.
הורי אדית וחיים קליין (כן, סמל קליין בפי העם או רב פקד בגמלאות
לפי התעודות) רכשו את הדירה בשנת 1954 ונמצאים בה עד היום, דירת חדר וחצי
(שהורחבה בהמשך בעוד חדר אחד) בה חלקו הורי עם אחותי ציפי (כיום ביגלמן, בקרית ביאליק) ואיתי
(כיום בראשון לציון).
בדירה שפנתה לרחוב
התגוררו אילנה (אחות במקצועה) עם אמא שלה, שהתאלמנה מבעלה במבצע קדש (אם
אני זוכר נכון) ובדירה הפנימית הרחוקה ביותר מהכביש התגוררו יונה וצבי בוגוצקי שעברו בהמשך לקריית מוצקין.
החליפה אותם משפחת גולדשטיין, משה (בן דוד של שייקה
אופיר) והניה להם נולדו 4 ילדים דפנה, אדווה, אלי
ז"ל וירון.
בחזית הבניין, בשטח
שבין הבניין לכביש (אז לא היו מדרכות) הייתה גינת הירק שלנו, שם גידלנו ירקות
שהעשירו את מנות המזון שלנו
חובה להזכיר את עץ
התותים בבנין הפינתי עם השביל הלבן (26), ממנו נהנו כל ילדי הסביבה
אגב, גם אני הייתי
בגנון ג'ניה במספר 6 !
בברכה,
מאיר קליין