16.3.09  מאת שין    :  אב רוחני מוביל

 

 

כמה פעמים מצאת את עצמך מסתכל סביב לוודא שאיש מלבדך לא חזה במעשה המטומטם שזה עתה עשית ?

כמה פעמים מצאת את עצמך מתפלל שהאדמה תפער את פיה ותקבור אותך חי קומפלט בזה הרגע ?

כמה פעמים הרגשת אידיוט אמיתי אחרי משפט דבילי שהוצאת פתאום מפיך ?

 

לא יעזור.  כולנו מפשלים פה ושם. בקטן בגדול, בפרהסיה, בסתר, ראשי ממשלות, נשיאים, נשים, גברים,

בעלי מלאכה, מורים, שחקנים, פרופסורים, גנבים, זונות,  כולם !

באוכל, בעבודה, בחו"ל, על הכביש, על המדרכה, עם חברים, עם הילדים ואיפה לא.

 

הפישול, מה לעשות, טבוע חזק בגנומנו עוד מקדמת דנן כשאדם תפש פתאום שהעלה תאנה שנתנה לו חווה כדי

להסתיר את מבושיו היה מהעצים הננסיים דווקא...

 

דיר באלקום ! אל תסתירו !  אין כמו סיפור על פישול טוב כדי להכניס את קהל שומעיך המותש לאווירה !

תהיו נשים !  סליחה, למען השוויון, תהיו גברים ! אנחנו הרי מתכוונים לפאשלות מצחיקות לא לגורליות

כאלה לחיינו או לתקומת העם היהודי בארצו.

 

מכסימום יגידו המאזינים הצוחקים שמדובר כנראה בערבוב כדורים אצלך.

 

אבל רק הערה אחת. דאגו לשמור על כבודכם (המידרדר הרי עם השנים) בעיני ילדיכם.  איתם, שום פישול. 

אסור. נקודה. לא מכובד.

 

אביו של יוני הוא אדם סמכותי, בעל כריזמה אדירה הנובעת בעיקר מהידע המעמיק שהוא נושא במוחו.

עוד משחר נעוריו ידע יוני כי אביו הוא אחד בדורו אם לא שניים.

אם את המוח של איינשטיין שומרים עד היום בצנצנת זיתים, את המוח של אביו, משוכנע יוני, יצטרכו לשמר

בחבית.

 

אביו של יוני יודע הכל.  הוא שולט בחשבון, בפוליטיקה, בידיעת הארץ, יודע תנ"ך, התמחה ברפואת הבית

והחצר ואפילו שימש בזמנו מרצה אורח לפסיכולוגיה סביבתית בארץ האש.

ישנם אבות היודעים הרבה בנושא אחד וישנם אבות היודעים מעט בהרבה נושאים. 

אביו של יוני, יודע הכל בכל נושא ואפשר לסמוך עליו בעיניים עצומות.  גם גוגל נעזר בו לא מעט ולא חסרים

מקרים בו עונה לך מנוע החיפוש הזה:  "לא יודע כלום בנושא אנא התקשר לאבא של יוני...."

 

כבר כשהיה בן ארבע למד הילד מה משמעות המושג לסמוך על אבא, בכל פעם שעמד לפני בעיה, אם כי אבא

חזר ולימד אותו שוב ושוב גם מה משמעות המושג לסמוך.

האב עמד כשגבו אל הקיר וביקש מהזאטוט לרוץ בכל המהירות ולנגוח לו עם הראש בבטן.

שנייה לפני המגע ראש ילד, בטן אבא, זז האב בזריזות הצידה והילד פגש את הקיר.

"כשאתה מסתכן, אתה בחיים לא סומך על אף אחד, גם לא על אביך. תרשום את זה !" רטן האב והלך לארגן

יוד וגבס.

 

גם את ההסתמכות על אמונות במקום על המדע הוציא האב המדען לילדו מהראש.

אנשים עולים למטוס אמר ומקפידים להיכנס ברגל ימין כדי שהמטוס לא יתרסק ולא שמים לב שהמטוס כן

יתרסק בסוף בגלל נוסע מניאק אחר עם אמונה שמסוכן להיכנס עם מסטיק בפה למטוס ושכח להוציא אותו בזמן..

 

לא שהאוטוריטה בשל הידע באה לו לאב בקלות, אבל בלי שום שמץ של עליונות עלינו לציין כי עם תכונות

כאלה המעניקות שלוות ידע לסובבים אותך כנראה שצריך להיוולד.

 

דוגמא קטנה ?  שטח הנהגות והמכונאות היום יומית ?  בבקשה.

 

יוני קנה אוטו.  פולקסווגן דרבי 78 המסתמך על חברות הגרירה יותר מאשר על עצמו.

אוטו טוב מבית טוב המעדיף משום מה את מוט הגרירה על מלוי דלק.

אביו של יוני הוא איש טוב מיסודו ועל כן מסדר מיד לבנו, במסגרת חברת הביטוח, מנוי ממס"י שרותי גרירה

לכל דבר.

 

סיפורנו מתחיל ביום גשם קלאסי ליד הסופר-פארם בהרצליה כאשר הדרבי משתעל קמעה ופורש בשיא. 

יוני מזנק לטלפון הקרוב מחייג קלות לממס"י ומבקש ישועה מיידית.  אלה לא נולדו אתמול, גם לא

מפחדים מאביו הבריון יודע הכל של המחייג וסה"כ באים רק לאחר 6 שעות.

 

בערב, במסגרת התחקיר היומי של האב, מועלה נושא הזלזול של ממס"י בבן המשפחה והעיניים כולן נשואות

לשייך, מה יגיד ומה יעוץ לגבי ההיתקעות הצפויה למחר.

 

האב שואל מספר שאלות ומגלה מיד לאחר ניתוח מעמיק כי הילד פשוט עשה את טעות חייו כשסיפר לנוכלים

הגוררים שהוא מנוי אצלם ומגיע לו.

 

"ילד, רועם האוטוריטה, "לאלה בחיים אל תגיד שאתה מנוי כי זה מייד מלמד אותם שהם באים בלי לראות גרוש. 

תן להם להבין שאתה לא מנוי ורק כשיגיעו מייד למקום ויצילו אותך, ספר להם שהתבלבלת ואתה בעצם דווקא

כן מנוי".

"במלחמה כמו במלחמה" מסכם האב, לובש את המצנפת ועולה על יצועו.

 

למחרת, המבול בעצומו, ברקע אפשר לשמוע את נח מנסר עצים לתיבה ומנסה לשכנע את הוילדה חייס להסתדר

בזוגות.

הדרבי ויוני תקועים עכשיו לשם שנוי ליד צומת הפיל.

לילד (זה היה מזמן מזמן) אסימון אחד בלבד ובזינוק מהיר הוא יוצא מהקקמייקה, חוצה שתי שלוליות, הודף שני

ברקים ורעם, מתחלק בבוץ על הברד והנה הוא בתוך התא טלפון ציבורי.

 

דמות האב הפרגמטי מופיעה במוחו, האוטוריטה והעוצמה של הזקן בוערות כאש בעצמותיו.

האסימון היחיד והבודד שאין שני לו משולשל בדחילו והנה ממס"י על הקו מצד שני ברחימו.

"צריך פייס בחיים" אומר יוני ומחייך לעצמו תוך גרגור הנאה, "מזלי שגרדתי אסימון ומזלי שהשגתי אותם במכה

ראשונה.  לך תדע מה הייתי עושה עם האסימון האחרון היה נבלע".

 

"הלו, ממס"י ? "

"כן, בבקשה "

"נתקעתי עם האוטו ליד צומת הפיל ואני צריך עזרה "

"סליחה, אתה מנוי ? "

- זכור את דברי אביך הידען, זכור את דברי אביך הגאון - מהדהד הקול הרועם בראשו.

 

"לא, אני לא מנוי "

"אז מצטערים, ממס"י זה רק למנויים. סליחה "  טראח השיחה ניתקה, הלך האסימון.

 

מדדה הילד בגשם הזועף חזרה לסוס המת וחושב בלבו ללא היסוס: "אבא בסדר. בטח הטעו אותו ".