25.4.08    חיים פרץ –אצ"ל – מכות מה הקשר ?      מאת יוסי חסין 

                                (דוח רשמי על הפעולה בתחתית הדף)

בקשר לאותו חיים פרץ.... אני זוכר כמו היום את חנות הירקות שהייתה לאביו בכביש ראשי ושכן של משפחת טורובצקי ובית שני מביתו של אבינועם פלנט, שהיה בן דודו של אבשלום חביב זכרונו לברכה,  שהיה אצל"ניק ונתלה על ידי הבריטים בכלא עכו אחרי שלא קיבל חנינה מהמושל הצבאי הבריטי ומהנציב העליון.

 

אם היה חיים "פרץ" אצ"לניק או לא, אני לא מוכן להישבע, אבל זה שהפציעה שלו הייתה מתאונה ולא ממכות של ההגנה את זה אני זוכר בוודאות, הוא כמעט נגמר בתאונה ההיא וכשחזר לעולמנו או לפני זה בכדי שיחזור נתנו לו את התוספת חיים.... אלה הן העובדות וחבל להשחית ויכוחים !

 

אבל... על מכות שקיבלו האצ"לניקים מההגנה אני יכול לספר לכם סיפור אמיתי שאני הייתי עד לו:

באחד הלילות, בשעה מאד מאוחרת אחרי חצות הליל נשמעו דפיקות בדלת שלנו בבית בכביש ראשי 44 , אמא שלי מיד התלבשה ופתחה את הדלת (לא היה צריך לפתוח כי הדלת אז בימים ההם לא הייתה סגורה... למה מה??? ) אני גם כן התעוררתי – אבא שלי לא היה בבית הוא היה באיזו עבודה בצפון הארץ, בחוץ ראיתי אשה לבושה בחלוק ועליו כתמי דם והיא בוכה בכי עצור ומתחננת יוה יוה תעזרי לנו, אני אתן לך מה שאת רוצה ...תעזרי לנו...

אמא הכניסה אותה הביתה הושיבה אותה במטבח ונתנה לה קודם כל מים וכדור הרגעה כי היא הייתה ממש קרובה להיסטריה. אמא שאלה אותה איפה נפצעת??? איך נפצעת? והאישה (לדאבוני שכחתי את שמה אבל ידעתי מי היא, ) אמרה לה יווצ'קה זה לא אני זה קלמן... וכשנרגעה אמרה לה, לפני שעה בערך ישננו כולם, נפרצה הדלת בכוח ורעש ושלושה בחורים לבושים מעילים (שינלים אמרה כמדומני) רצו אחרי בעלי שקפץ מהחלון וברח וקלמן שלי ניסה לעצור אותם והם היכו אותו מכות נמרצות!!! אני השתוללתי כמו משוגעת אבל החזיקו אותי ולא יכולתי לעשות כלום, ואחרי שקלמן איבד את ההכרה, הם הסתלקו ואמרו משהוא עוד נגמור את החשבון גם עם בעלך אל תדאגי כשנתפוס אותו הוא יחטוף יותר האצלניק המחורבן הזה  או משהוא דומה...

אמא שאלה אותה איפה קלמן?? והיא אמרה בבית לא יכול לזוז, יווצ'קה יווצ'קה תעזרי לי אני יודעת שאת היחידה שתעשי את זה אם לא את, קלמן לא יחזיק מעמד עד הבוקר. אמא בלי לחשוב שתי שניות נוספות התלבשה ועליה סוודר גדול של אבא,   לקחה את תיק העזרה הראשונה שהיה בבית תמיד –כשאני עוצם עיניים  אני זוכר אותו מרגיש את בד בכותנה שהוא היה עשוי,  ובמיוחד את הריחות שלו עד היום כל כך ברור... שזה מפחיד ממש, כמובן שהאורות בבית, הבכי של אמא של קלמן העירו גם את השכנים שהתאספו וכשהבינו מה קורה ומה הולך להיות אמרו לאמא  אבל יווה הוא אצ"לניק..... אמא הסתכלה על השכן שאמר את זה (שמו שמור במערכת) למה שלא אלך??? הוא לא ילד שלנו??? והוסיפה באידיש ואמרה איך הוב זיי אין דריירד!!  ולי אמרה תשאר בבית, או תלך לדודה ריבה (יפמן) ברחוב ח' העגול ותחכה לי... סגרה את הדלת והלכה, השכנים אמרו לי תיכנס תכנס אבל אחרי ה איך הוב זיי אין דריירד של אמא לא הלכתי לשום שכנה ולא לדודה ריבה, נכנסתי למיטה של אמא ונשארתי ער עד שהיא חזרה. אני הייתי ילד בן שמונה או תשע ואמא נראתה עייפה ומותשת, קטנה כזו שהלכה ברגל לפחות קילומטר לכל כיוון, אמרה לי וכאילו לעצמה

האנשים השתגעו... אנא אנחנו באים??? וששאלתי אותה ומה עם קלמן, היא אמרה  הוא בסדר קלמן יד שבורה ופצעים בגוף אבל הוא קליפטה אחד, ילד טוב לא הוציא הגה ששמתי לו סד, באמת קליפטה ואני ידעתי למה התכוונה קליפטה זה אקליפטוס בשפת הרוסים בימים ההם. 

הנער הזה היה באמת קליפטה, מי לא זוכר אותו לימים נעשה אלוף קלמן מגן,במלחמת יום הכיפורים  פיקד על אוגדה במצרים, לאחר חתימת הסכם הפרדת הכוחות , בקילומטר המאה ואחד, נרתמה העוצבה ליצירת הקו החדש, 10 ק"מ מזרחית לתעלת סואץ, ולקליטת טנקים חדשים. ביום שבת 10 במרץ 1974 שבו נותר מגן במפקדה מצאו אותו חייליו לעת בוקר בקרונו ללא רוח חיים, לאחר שנדם לבו  .

קלמן היה נער גבוה, חזק, ספורטאי מצטיין, נער טוב וכמו שאמא אמרה אלה מעעלייס  (כל המעלות) . אמא הייתה הולכת כל יום אחרי העבודה לרחוב י'א  בבית הקטן מול קירית חשמל, מחליפה לקלמן תחבושות, מתקינה את הסדת והולכת לא בהסתר אלא אפילו במעט גאווה כי קלמן ומשפחתו לא היו חברי קופת חולים, לא שלא  רצו הם היו אצ"לניקים אין להם מקום בקופת חולים, ורק יוה הייתה הולכת להחליף תחבושות.... והדבר הזה היה וחי בזיכרוני עד היום הזה.

 

אחרי ימים רבים, שנים רבות, נפגשתי עם אלמנתו של קלמן מגן, אנחנו עד היום בחוג מטיילים (חוג אלול)  ויום אחד אחרי שהכרנו יותר טוב סיפרתי לה את הסיפור על יווה האחות שטיפלה בקלמן  במקרה הסזון, והיא חיבקה אותי ואמרה איפה היא יווה הזאת, את הסיפור הזה שמעתי מקלמן ולא רק לי סיפר, פעמים רבות שמעתי אותו מספר על האחות הקטנה שטיפלה בו כשאף אחד לא העיז לטפל בו...תמסור לה את אהבתי .......  לצערי   אמא עליה השלום לא זכתה לתודה הזו אבל מי צריך, זי הוב זיי אין דריירד!!!  יוסי

 

גייזי : הסיפור על קלמן ועל יוה אמא של יוסי אצילת הנפש,מוכר וידוע לרבים מאיתנו, ואני מוסיף כאן בהמשך גם תיעוד רשמי. היו 2 קורבנות קרייתים שחטפו מכות : דוד סגל וקלמן מגן אבל לא פרץ (חיים) ינוביץ......

 

 

הנידון: פעולת עונשין נגד אנשי האצ"ל בקריית-חיים,
קריית-מוצקין וכפר-חסידים בליל 2-3.4.47

לפעולה רוכזו כ-130 איש. היו שני בסיסי יציאה: א) יגור. ב) עיר המפרץ.
שעת האפס (אחידה) 01.30 . לפעולה יצאו 15 חוליות בנות 7-6 איש. פעולה מוצלחת לגמרי בוצעה על-ידי 11 חוליות.

פעולה מס.1 - הנושא פנחס בל - בן 19, קריית-מוצקין שכונת הצריפים.
פ. ב. הוצא החוצה בביתו. נבהל ושאל 'למה בכוח'. גיסו שהיה בבית לא התערב. האם צעקה 'חמס'. הוכה בנאמנות. יתכן ששברו לו רגל. הפריצה לבית בוצעה בכוח. נסיגה מסודרת, על כל הציוד.

פעולה מס.2 - הנושא צבי וייס ואחיו טוביה וייס (בני 18-19) ק. מוצקין.
החוליה תפסה את כל הבניין. קראו לו החוצה באנגלית. פתחו את הדלת. הנושאים עשו את עצמם ישנים. אחרי זה ניסו להתנגד. השתלטו עליהם. בחוץ התאספו אנשים. מפקד החוליה פקד עליהם להסתלק. בינתיים הצליחו אנשי הבית לסגור את הדלת. התפרצו שנית והשלימו את מלאכתם. בחוליה נוכח מזהה. נסיגה מסודרת על הציוד.

פעולה מס.3 - הנושא חנן לבקוביץ. קריית-מוצקין. בן 17.
החוליה ניסתה להתפרץ ולא הצליחה. התפרצו דרך המרפסת. בבית נוכחו אנשים שהגנו על הנושא בכוח. התגברו על ההגנה. הנושא ברח לבית-כיסא. משם הוצא החוצה. לא הוכה חזק בגלל גילו הרך. התפתחה שיחה בינו ובין החוליה. טען שהוכנס לאצ"ל באיומים ולא יכול לעזוב בגלל הפחד מפניהם. נוכח מזהה. נסיגה מסודרת על הציוד.

פעולה מס.4 - הנושא יצחק אקשטיין, בן 19. מפרץ חיפה.
הכניסה עלתה בנקל. היתה שיחה עם האב. פועל מקרי הקים צעקות. הוצא החוצה יחד עם אחיו המבוגר. טען שהוכנס לאצ"ל על-ידי שמואל מזרחי מקריית-מוצקין. לא הוכה חזק. קיבל סטירות הגונות ואזהרה. הגישה למקום היתה קשה בגלל הימצאות שמירה צבאית בסביבה, אך עלתה יפה. הנסיגה מסודרת.

פעולה מס.5 - הנושא קלמן מנגל - קריית-חיים, בן 19. הדלת נפתחה על-ידי אנשים מבפנים. האם הגנה על בנה באומץ. היו צעקות רבות. קיבל את מנתו בפנים הבית. בני הבית התערבו בעניין. קמה קטטה. החוליה התגברה וסיימה את מלאכתה. אבד חלק מן הציוד (מסכה, אגרופן וכובע). הנסיגה בוצעה בריצה בגלל חשש מהמשטרה הקרובה.

פעולה מס.6 - הנושא דוד סגל - בן 18, קריית-חיים. הכניסה הייתה תרמית. הנושא הוצא מביתו. ההורים התערבו קיבל מכות נאמנות. ייתכן שנשברה לו יד. אבדו כובע ומקל.

פעולה מס.7 - הנושא יוסף סגל - בן 30, כפר חסידים.
החוליה החלה שתי דקות לפני שעת האפס. פרצו פנימה. י.ס. ברח מהחלון לכיוון צינור הנפט. עצרוהו על-ידי איום ביריות. אמר שלא יגלה כלום. הוכה קשה.

פעולה מס.8 - הנושא בלקו משה - בן 32, כפר-חסידים.
הדלת נשברה. ניזוקו החלונות. קמה התקהלות בחוץ. האיש ניסה לברוח. התברר שישן בבגדים. התגונן בחוזקה. נשך אחד התוקפים.

פעולה מס.9 - הנושא בלקו שלום - בן 31, כפר-חסידים.
זקן פתח את הדלת. הוא צעק לא לפתוח. החוליה נאלצה לשבור עוד דלת פנימית. ניסה לקפוץ מהחלון. נתפס. אשתו צעקה. שכנים התאספו בחוץ ולא התערבו. לחם קשות. הוכה קשות.

פעולה מס.10 - הנושא יעקב בירנבום - בן 34, כפר-חסידים.
הוצא מביתו בתרמית. הוכה קשות. יתכן שנשברה לו יד. השכנים ניסו להתערב אך סולקו. פתק הסברה שהיה צריך להישאר במקום, אבד.

פעולה מס- .11 הנושא אברהם רובינשטין - בן 35, כפר-חסידים. הועלה אור בחוץ אחרי שנקרא החוצה. שברו את המנורה. השכנים הושתקו. הנושא הוכנס פנימה.

הערות: בזמן הפעולה במוצקין צפצפו נהגי הטקסי במקום בצפצפותיהם.
בכפר-חסידים ניתנה אזעקה.
לא היתה כל התנקשות עם כוחות יפה [הכוונה לבריטים].
שתי פעולות בוטלו בגלל אי הופעתם של שתי חוליות חיפאיות.

 


שלושה מבין המוכים נזקקו לאישפוז בבית-חולים וארבעה נזקקו לטיפול של רופא בביתם.
ארבעה מבין המוכים נעצרו על-ידי המשטרה; אחד מהם, יוסף סגל, נעצר בשעה ששכב בבית-החולים "הדסה".
כשלושה שבועות לאחר ליל ההכאות בכפר חסידים, נעשה מבצע דומה בחיפה ללא כל פרובוקציה מוקדמת. 15 חשודים בהשתייכות לאצ"ל הוכו קשה על-ידי חוליות של ההגנה, חלקם נפצעו קשה ונזקקו לטיפול בבית החולים. כדי למנוע התמרמרות בקרב הציבור, פנתה ההגנה לעורכי העיתונים וביקשה לא לפרסם את אשר אירע בחיפה. היחיד שלא נענה לפניית ההגנה, היה עיתון "המשקיף".
אגב, חמישה מבין חברי ההגנה שהשתתפו בפעולה, נעצרו על-ידי המשטרה, אולם שוחררו למחרת היום לאחר התערבות "הגורמים המוסמכים". 8