13.5.07  עזות המצח של איציק שביט   , איך לא תיבוש  ?   מאת אורי יסוד.

                              להקליק >  ע.  צוקרמן       >  דונדה   

        נפגשים אצל יסוד> http://www.pbase.com/geyzi/image/78698630 

     עמק הבכא > http://www.pbase.com/geyzi/image/78701681/original          

           

 

לאחר עיון וקריאה חוזרת כמה פעמים את מכתבו של איציק שביט באתר האחר , תוך התייחסות מרבית לדברי אחרים שיש לי הערכה רבה אליהם כמו פרופ' ד. אהרונוב , י. קסטנברג , פרופ' י. עציון ידידי מנוער , א. גבר ועוד , שהביעו דעתם על הטפות המוסר של איציק שביט ,    לא יכולתי להבליג , לשבת מהצד ולשתוק  והחלטתי להתייחס גם כן .

אינני עושה זאת במסגרת הויכוח שנפתח באתר האחר משני טעמים , האחד אני כמעט משוכנע שהיו"ר יפסול את דברי ולא יביאם לידיעת הציבור כפי שעשה לי עם תגובתי למאמרו של צ. לפר למחרת הבחירות המקומיות בקרית חיים , אך טוען שלא היו דברים מעולם והשני , החשיבות הרבה שגם קוראי האתר הנהדר והמיוחד הזה יחשפו לסגנון הקשה הזה של הטפות המוסר שלוחות הרסן כפי שבאו לידי ביטוי במאמרו של איציק שביט .  

 

שמע טוב איציק שביט ! יש לי הרבה חברים טובים ויקרים החיים בארה"ב , כמו גיורא סתוי , אריק דונדה (שבעוד שעתיים יגיע אלי הביתה) , יענקלה דוידוביץ , צקי הנדל , יורם סתיו , מנחם בן אריה (שעד כמה שידוע לי חוזר או כבר חזר בימים אלו לארץ) ועוד רבים אחרים  שאינם דווקא בני קרית חיים והם ישראלים גאים ופטריוטים לא פחות ממך . מתקיימים בינינו יחסי חברות מן הסוג המשובח הזה שעליו חונכנו בקרית חיים . מעולם , אבל מעולם !!!  לא היו בינינו חילופי דברים על החלטתם לחיות את חייהם בארה"ב , מעולם , אבל מעולם !!! לא שמעתי  מהם מתיחת בקורת כזו או אחרת ו/או הטפות מוסר מן הסוג שאתה משמיע  "...תושבי המדינה עומדים כאובדי עצות אל מול הבלתי נודע..."

 

צר לי , אבל אומר לך זאת , אם אתה באמת קרייתי אוטנטי שחונך ברוח הקרייתית , לא היית מדבר כך ! אתה בא לבקר , ושולח את ילדיך אך הקשר העמוק שלך ומה שמחזיק אותך בביקוריך כאן הוא כרטיס הטיסה שלך בחזרה . ככה לא מדבר מי שאהבת ישראל היא בראש     מעייניו !!! נראה לי שמה שמציף ומניף אותך היא מעורבותך הברוכה באתר הקרייתים ועל כך אני למרות הכל מוקיר אותך .   

 

באופן אישי ועד כמה שאני יכול לייצג אחרים אומר לך שאני מודע לא פחות ממך לתרומה הגדולה והחשובה של יהודי ארה"ב ואחרים אני בטוח שהם גם מקבלים את ההיזון החוזר

המתאים והראוי גם ללא הטפות המוסר שלך.

 

אני מכיר את מצעד ההצדעה לישראל ואפילו השתתפתי לפני מספר שנים ואין ספק שהוא מהווה מחווה ענק לישראל , ובאותה נשימה  אני יכול לספר לך שבשנת 1992 היינו 20 צועדים ישראליים בין 70.000 צועדים זרים בצעדת ארבעת הימים בניימיכן הולנד וזכינו בשם ישראל

למחווה והצדעה לא פחותה וכשצעדנו במצעד הסיום בבגדי כחול לבן ,  אלפי צופים הרעיפו עלינו אהבה חום וזרי פרחים עד שלא יכולנו טכנית לשאתם יותר וזה נעשה מהלב וללא הטפות מוסר !

 

"...התמיכה הרוחנית , הכספית , והפוליטית , החינוך בגולה לאהבת הארץ..." , היא זו שתשמור על קיומה של המדינה ??? "...בלי התמיכה שלהם במדינה אפשר לכבות את האור..." ???

 

מהיכן עזות המצח הזו שלך ??? , איך אתה לא מתבייש לדבר ככה ?

 

אתמול עשיתי מה שכל אחד מאיתנו עשה עשרות פעמים  טיול ברמת הגולן , אלא שהפעם נפגשנו עם לוחמי שריון שלחמו במלחמת  יום הכיפורים בקרבות הבלימה בעמק הבכא , לא אלאה אותך בסיפורים אבל כשאתה עומד ושומע סיפורים חיים מתא"ל (מיל') יוס אלדר ושכמותו החזה שלך מתנפח ואתה אומר  ,  וולא! יש על מי לסמוך יש אחרי מי ללכת , והצעירים של היום אינם פחותי ערך מלוחמי יום כיפור .

תקרא את המסר (המצ"ב) שכתב אחד הלוחמים בתום המלחמה הקשה ההיא והנמצא עמק הבכא ותגיד לי היכן תמצא עוד אנשים כאלו ?

 

זה נכון שהחיבוק , החום והכסף האמריקאיים חשובים לנו ! ואנחנו מאד מוקירים ומכבדים    זאת . אך זה עדיין לא נותן לך לגיטימציה לזלזל    בנו . אני לא צריך להיות אסיר תודה , אני כן מכבד מוקיר ומעריך את מי שתומך בי , באותה מידה אני סולד ממי שנמצא אלפי ק"מ מכאן ומותח ביקורת בלתי עניינית . אני מצטרף לקריאתו של צוויגי ומבקש את יוזמתך להסרת הכתבה שלך .

 

ולעניין אחר , היום אחה"צ ביקרו אותי בביתי א.דונדה  וע. צוקרמן . אריק חבר ילדות אמיתי החי שנים רבות בארה"ב וכל הזמן הזה אנו     בקשר  הדוק ומעולם לא היה בינינו איזה שהוא דיבור על הסיבות שהניעו אותו לעבור לארה"ב מחד ומצידו לא הייתה הטפת מוסר על     הנעשה כאן בארצנו מאידך . (גם הוא הביע אי שביעות רצון ממכתבו של איציק שביט) בתו חיה ולומדת בארץ , בנו סיים לא מכבר את שרותו הצבאי ביחידה מובחרת לומד באוניברסיטה בארה"ב  ואני בטוח  שהוא עוד ישוב ארצה .

כדאי לדעת שאריק הגיע ארצה לימים אחדים במטרה לקיים עם חברים מה שעשינו בצעירותינו בתנועות הנוער מס' פעמים , הטיול הקלאסי  מים לים !

 

הפגישה עם עדי צוקרמן (אחרי כל כך הרבה שנים שלא ראיתיו) , בן קרית חיים שיחד (בהפרשי גיל קטנים) גדלנו ברחוב י"ח (ציזלינג)     הייתה עבורי חוויה מרגשת . עדי שהיה קצין בכיר בחיל הים הוא מנפגעי הצוללנים בקישון . סיפור פגיעתו במחלה הקשה , בעיות ההחלמה   שלו והבעיות הבירוקרטיות המסובכות שיש להן נגיעה קרייתית אחרת ושאיתן הוא מתמודד באופן שוטף ריתקו אותי בצורה בלתי רגילה .

 

הפועל היוצא מרוח החברות והידידות הקרייתית הידועה והבלתי מתפשרת הוא החיבור בין עדי שמגיע מעת לעת לצרכי טיפול בבית החולים 

בסטנפורד לבין אריק הגר בקרבת מקום ושלפני כן כמעט שלא הכירו אחד את השני ,זו כנראה תוצאת החינוך לחברות וידידות אמיתית ללא פשרות כפי שחונכנו לה בקרית חיים  .

 

בילינו אחר צהרים מרגש מאד ונהדר  .

 

אורי יסוד

נייד 052-3719280

פקס 04-8421122

[email protected]

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מכתבו של איציק שביט לאתר האחר .

 

חגיגות יום העצמאות עברו ואזרחי המדינה חוזרים לשיגרת החיים הרגילה והיא ההתמודדות הבלתי פוסקת עם הבעיות שנוצרו בגלל שחיתות מנהיגיה וחוסר יכולתם להנהיג מדינה בצורה נאותה, כל יום צצות בעיות חדשות, התושבים מנסים להתמודד נגד זה, אבל המכשולים הם לאין סוף, עם כל ההמלצות וכל הוועדות, בעלי התפקידים אינם מוכנים לוותר על הכסאות. ותושבי המדינה עומדים כאובדי עצות מול הבלתי נודע
וחסרי יכולת לשנות את המצב.
הפוליטיקאים למיניהם מפזרים ענני עשן כדי לטשטש את ראייתם של האזרחים וכמעט שאי אפשר לראות פתרון באופק למצב הנוכחי.
כישראלי שחי בארה"ב כבר שנים רבות ומבקר בארץ וגם שולח את ילדי לבקר בארץ, הקשר העמוק לא נותק ואף פעם לא יתנתק, וכמו שאומרים : אפשר להוציא את האדם מן המדינה אבל לא את המדינה מהאדם ובייחוד לא את הקרייתיות
כידוע לכולם , חיים היום בארה"ב מאות אלפי ישראלים ומיליוני יהודים, והמכנה המשותף לכולם היא אהבת ישראל, ואין כאן הבדלים בנושא הזה בין החילונים , הדתיים ושאר הקבוצות השייכות לזרמים השונים ביהדות, זאת היא אהבת המדינה ללא תנאים.
התמיכה הרוחנית, הכספית והפוליטית, מתבטאת בכל הפעילויות הנעשות למען מדינת ישראל. מחינוך הדור הצעיר לאהבת הארץ, התרמות למוסדות חינוך, רפואה ובטחון. ועד הלובי היהודי בוושינגטון, וכל זה נעשה כדי לשמור על קיומה של המדינה,
מצעד ההצדעה לישראל, הגדול ביותר בארה"ב שנערך מדי שנה בניו יורק בשדרה החמישית במנהטן ובו משתתפים מאות אלפים בני נוער ומבוגרים, גם כצועדים וגם כצופים הוא גולת הכותרת של כל הפעולות למען ישראל, הפגנת הכוח העצומה הזאת במרכז מנהטן .
נותנת אות לייתר האנשים מסביב, שישראל אינה עומדת לבד במערכה.
יש דבר שמאוד מטריד רבים מהיהודים, והוא חוסר ההתייחסות של הישראלים שגרים בארץ ואסירות התודה ליהודים האמריקאים.
בלי התמיכה שלהם במדינה אפשר לכבות את האורות, אפילו בארץ מדברים על הנושא הזה בחוגים שונים, על נימת הזלזול בהם.
הם לא עוזרים למדינה על מנת לקבל מדליות כבוד, אם רק יזכירו דברים בעתונות, ברדיו ובטלויזיה על אירועים כאלה שהיו בערים שונות בארה"ב במקום לפרסם ללא הרף על פשע, שחיתות, רכילויות ולבלבל את האזרחים במדינה בידיעות סותרות, האהדה תגדל עוד יותר ובאותו זמן גם התמיכה. המדינה צריכה את זה כמו אוויר לנשימה.
צפיה נעימה במצגת שצרפתי.
איציק שביט



הערת מנהל:
לצפיה במצגת, יש להקליק על שורה זו

איציק ידידי ועמיתי,
אני בטוח שקרייתים רבים בקריה ובארץ, כמו גם בחו"ל, נהנו כמוני לקרוא את התגובה בעלת התוכן העמוק ואת המצגת המרטיטה.
יישר כח!
אורי לייטנר,

 

אורי יסוד

נייד 052-3719280

פקס 04-8421122

[email protected]