8.4.08 עדכונים ל"סיורים ברחובות" מאת
ראובן פרי/
פיטרקובסקי מפאלו אלטו
( ראו כתבה קודמת בעקבות מכתבו של ראובן לפני
כשנה וחצי > http://www.gshavit.net/wordDocs/Sipurim/URI/URI-MAIN.htm
מראובן:
הפרטים להלן
מתייחסים לדפי ה"סיורים ברחובות". אני לא בטוח עד שהפרטים להלן נורא
חשובים, אבל הנה הם איך שלא יהיה. אתם כמובן חופשים לברור מהם רק מה שנראה לכם
מתאים במסגרת תיאורי הרחובות.
אגב, לידיעתכם,
הורי הגיעו, אתי, מגרמניה בספטמבר 1938. הם גרו כשבועיים בקרית ביאליק, ואח"כ
שכרו
(ממשפחת בלוהוסקי) את הבית ברחוב יוד 43, פינת
טו. הם שכרו בקריה למרות שהיו יקים כי שכר הדירה היה נמוך מאשר בקרית ביאליק. אני
התחלתי מיד ללמוד בכיתה א, אצל המורה נחמה. בכיתה ה עברתי ללמוד בקרית מוצקין.
(גם הורים אחרים העבירו את ילדיהם למוצקין. נאמר
לי שזה היה בגלל שבקריה שנות הלמודים היו מתחילות תמיד בשביתות מורים.) ב-1940 הם
קנו את הבית ברחוב יח 27, כשהשיקול לקנות בקריה היה שוב המחיר. במשך השנים הם דברו
מידי פעם על מעבר לקרית ביאליק, שם גרו רוב חבריהם, אולם אינני חושב שאי פעם דנו
בזה ברצינות. אמי המשיכה לגור בבית זה עד שעברה ב-1993 (גיל 87) לבית אבות. אחותי
יעל חרובי ובעלה שלמה גרו בתחילה בבית משותף עם חנויות למטה במקום שבו נפגשים
הרחובות יוד ו-יא. אחר שנים מספר בנו מעל הורי וגרו שם עד 1994 או 1995.
23 (פינת יז) מיכאל ורעיה
פרידמן,
אסתר, זמיר.
25 (פינת יז) חיה ודניאל
עבוד יצחק,
בן מאומץ (בן דוד של השליצקים מ-א') הערה: הפרט שבסוגריים
לא היה ידוע לי, והעתקתי אותו מרחוב יז 15.)
היתה להם גינה נהדרת, ממש בוסתן. הכניסה לבית היתה מרחוב יז.
25 (פינת יז) לפני משפחת סתו גרו שם, בימי ילדותי, דניאל וחיה עבוד (הם
רשומים, עם בנם המאומץ, ברחוב יז. זה בעצם מדויק כי לפחות אז הכניסה לבית היתה אכן
ב-יז)
26 צריף מועדון מפלגת אחדות העבודה..
27 משפחת ווייס (כל מה שידוע לי עליהם זה שהורי קנו מהם את הבית
ב-1940.)
27 ולטר ואילזה פיטרקובסקי
ראובן (פרי) ויעל (חרובי)
29 משפחת דויטש היו זמן מה דיירי משנה בשנות ה-40 הבן עם שלהם זאב דישון
31 צבי ולאה אלמוג (ולא אלמוגי) (קודם קורלניק)
31 שם הבת של דר' חיימוב הוא אריקה (נפגשתי אותה לפני כשנתיים)
36 בת שבע חן (את שם בעלה איני זוכר)
34 הערה: הווייסמנים היו דיירי משנה של קליינר, כלומר הם גרו באותה הדירה
עם הקליינרים.
43 רצוי להזכיר את הכנוי שבו היה חיים ז"ל ידוע – חוֹפְּש (הייתי באותה קבוצה אתו בתנועה
המאוחדת. אני זוכר שחיים זכה בכנוי פעם כשהסתובבנו בחולות ליד ביח"ר פניציה,
ראינו שם חיפושיות, וחיים החל לדבר על חַפּוּשִים וחיפושיות.)
5
המנדובסקים היו חברים קרובים מאוד של
הורי. מסתבר ששמו היה גם אברהם אבל לי היה ידוע רק בשם אדולף. יותר חשוב: הבת שלהם
נהרגה מפגיעת מכונית עוד לפני שעלו ארצה ב-1939. בנם גדעון היה פעיל מאוד בענייני
הגנה, ונפל בקרב ברמת יוחנן, ז"א עוד לפני הכרזת העצמאות. הוריו נשאו את
גורלם בגבורה והמשיכו לתפקד. אני ממליץ
ביותר להפנות את הקוראים אל סיפור חייו של גדעון ב"נזכור את כולם" (http://www.izkor.gov.il/izkor86.asp?t=91404)
(אני מוכרח להודות שהנושא של גדעון
הוא רגשי עבורי אישית, למרות שבקושי הכרתי אותו על אף שהייתי מסתובב הרבה אצל הוריו,
כי הוא היה כבר מחוץ לבית, קודם למד במקווה ישראל ואח"כ לרגל עיסוקי ההגנה
שלו – מה שכמובן לא ידעתי אז בתור ילד.)
***
בהקשר הזה אני גם מציע לשקול את האפשרות להוסיף לאתר, תחת התג של
"לזכרם" או בתג מיוחד, רשימה של הקישורים אל אתר "נזכור את
כולם" עבור כל בני הקריה שנפלו, לדורותיהם – לפחות אם זה אכן מעשי למצוא
רשימה מקיפה של שמות כל בני הקריה שנפלו.
רחוב ג
אחרי
"חולות בית העם", בכיוון הוועד היה (יש עדיין?) בנין ובו שני חדרים
ששמשו ככיתות א, כהרחבה של בית הספר הסמוך. אני בטוח בזה כי למדתי באחת מהן ב-1939
(אצל המורה נחמה)! בשנים מאוחרות יותר היתה שם ספרייה. בסוף שנות ה-40 היה
התרבותניק של הקריה, החבר רייך, (יהודי נמוך קומה עם זקן בנוסח הרצל) עורך בחצר
לפני הבניין לכיוון רחוב ג עונג שבת כערבי יום ו.
ב"חולות
בית העם" סמוך לבית העם עמד בשעתו צריף שגם הוא שמש כהרחבה של בית הספר. היו
בו כזכור לי שתי כתות ב. למדתי באחת מהן ב-1940
55 משה ו ??? כרמלי ברוך
ברוך גר עד היום בבית הזה, עם אשתו דורית.
מן הסתם אתם יכולים לקבל אינפורמציה מעניינת מברוך. נסו לטלפן אליו
04-8725434 או
לחליפין כתבו אל אשתו [email protected] (אני
חושב שלברוך אין כתובת דוא"ל). אתם יכולים למסור לכרמלים ד"ש ממני.
* מול הדואר, בפינת הכביש הראשי (מספר 36?) היתה
גרה איזה משפחת זהבי בשנות הארבעים - כאשר סבתא טייכמן היתה מוכרת גרעינים (כמסופר
עבור בית מספר 4) ליד ביתם, בצל העץ מחוץ לגדר לכוון הכביש הראשי.
* אני לא
זוכר שהיתה נוקטה ברחוב ד. אני רק זוכר בפרוש את הנוקטה שנזכרת ברחוב ג. במשך שנים
היתה חונה בחצר שלה מכונית משוריינת שלא היתה פעילה יותר, מן הסתם מתקופת המאורעות
שנגמרה זמן קצר לאחר שהגעתי לקריה כילד בן שש.
9
נחמה הייתה המורה שלי בכיתות א ו-ב.
אני חושב שהיא הייתה צעירה מאוד, כך שאני מניח שהיא גרה עם הורים. זמן קצר אחרי
שסיימתי כתה ב היא חלתה בדלקת ריאות ונפטרה. היה זה בימים שלפני שהופיעה תרופת
הקסמים פניצילין, האנטיביוטיקה הראשונה ששינתה את פני הרפואה.
התמונה הבאה בוודאי זכורה לך. שלחתי לך אותה
בשעתו לאתר הקרייתים כשעוד שיתפת פעולה עם לייטנר
(והיא עדיין מופיעה באתר ההוא). למעשה
אתה הוא זה שדאג להשלים בתמונה שמות שאני לא ידעתי.
התמונה המתוקנת והמעודכנת ע"י אורה יוליוס/הנדל ויורם סתו/סטוצ'ינסקי בקישור
למטה :
http://www.pbase.com/geyzi/image/95485911
*** ועוד סתם סיפור: כשהייתי בכיתה א או ב ראיתי
כלב בולדוג גדול שרבץ לפני הצרכנייה שברחוב יד. נגשתי ללטף אותו והוא נשך אותי.
כתוצאה מזה חטפתי במשך מספר ימים זריקות נגד כלבת. את הכלב לקחו לבדיקה, והפסיקו
לי את הזריקות כשהתברר שהוא היה בריא. אחרת הייתי מקבל זריקות במשך מספר ימים
נוספים.
משפחתי, ולטר ואילזה פיטרקובסקי ואני ראובן, גרנו ברחוב יוד 43
(פינת טו), ליד משפחת ריסקינד שתמונתה מופיעה בדף של רחוב יוד מסוף 1938 ועד
שעברנו אל יח בסוף 1940. אחותי, יעל, נולדה הרבה אחרי המעבר (היא צעירה ממני ב 12
וחצי שנים.) אני הייתי אז בגיל של כיתה א וכיתה ב ולכן יש לי רק זכרונות מעטים.
אני יודע ששכרנו את הדירה ממישהו בשם בלוהוסקי, שחלק מרהיטיו נשארו מאוכסנים באחד
מהחדרים תמורת הנחה בשכר הדירה.
התמונות הבאות הן מתקופת רחוב
יוד: אני עם סל ביכורים
בידי מוכן ללכת לחגיגת הביכורים בבית הספר (1939 או 1940)+2 נוספות
שצולמו בחצר שלנו ברחוב יוד, ונותנות מושג מה
כיצד הרחוב נראה אז:
במספר 41, מעבר לרחוב טו, גרה משפחת גודובניק (שנדמה לי שעברה
אח"כ לנשר, ושהיה להם בן מבוגר ממני בשם דן). כל מה שאני זוכר מהם זה שאבי
המשפחה היה שוחט תרנגולות ע"י קיצוץ ראשן בגרזן, כשהתרנגולות ממשיכות לרוץ
ללא ראש. ( בהקשר זה אני גם זוכר שאמי הייתה קונה עופות שחוטים ושולחת אותי לנשים
שהיו מורטות את הנוצות בחצר של הבניין בן הקומותיים ששימש כמשרד של צרכניות הקריה
על הכביש הראשי בין רחוב ה ורחוב ו.)
זכרונות אחרים: ילדים בערך בגילי קרוב לפינה בין רחוב יוד ל-טו
– ברכה (ואמה בשם רומה, בבית באלכסון מולנו ברחוב יוד פינת יב), מאיה, פרחיה,
ארלוזורה, דודו, וכן ברחוב טו הילד הקטן איתמר
מזרח. הוא אח"כ גר מולי ב-יח, במשך הזמן קטן פער הגילים, למדנו יחד בטכניון ואנחנו
בקשר עד היום. אשר לדודו, אני זוכר שהיינו הולכים לבית בספר דרך השטח בו הוקמו
מאוחר יותר בית העם וגן הזכרון ואז היה חול ושיחי רותם, ושם היינו רצים עם הקטן
בחוץ ומתחרים מי יכול להשאיר קו ארוך יותר של שתן בחול..
קרוב יותר לכביש הראשי, לא רחוק ממשפחת חרלף, גר מלצר השען
שחדרו בקדמי היה מלא שעונים מתקתקים. (היינו מביאים לו את שעוני היד לנקוי.)
יותר לכוון השני היתה גרה משפחת חרובי, ששלמה בנם היה גיסי
(בעלה של יעל). הוא נהרג ב-2005 בתאונת רפטינג בפפואה ניו-גיני. יתכן מאוד שלאחיו
(למחצה) חיים בן-דוד יש יותר אינפורמציה על רחוב יוד ובכלל על הקריה. (אגב, שלמה היה חבר טוב של צווייגי.)
אני חושב שברחוב טו היה גר גם החלבן שהיה מביא חלב לבתים בכד
פח גדול. אני חושב ששמו היה מצקביץ' ושני בניו נפלו ביחד בשיירת יחיעם. ראובן פרי.