29.7.07         חיפה ...חיפה.....חיפה :  מאת נילי דיסקין .

 

הסרטון על חיפה שלפני קריית חיים מרגש. אתה אף פעם לא יודע, איזה זכרון רחוק ירעיד בך פתאום מיתר חבוי של  מראות, קולות או ריחות. בסרט היתה תמונה של גשר רושמיה. ובאחת – נזכרתי   איך הייתי חוזרת עם הורי,או אחד מהם, מאוחר בלילה (בשביל ילדה קטנה כשהכל היה חשוך- זה היה כבר מאוחר) באוטובוס 14, הכבד והאיטי. הייתי בדרך כלל מאד עייפה, וחיכיתי בקוצר רוח ללכת כבר לישון במיטה שלי. המעבר על גשר ואדי רושמיה היתה הנקודה הראשונה שסימנה לי היכן אנחנו . הריח היה לא משהו, אבל בחשכה שעטפה את הכל (מורדות נווה שאנן ושכונת פאר- עוד לא היו מוארים כי לא היו בנויים )  ידעתי שיצאנו מחיפה . ה"ריח"  הבא  היה  ליד הרפיינריס . כל אדם  שפוי היה  בודאי  מגדיר אותו כסרחון  איום ונורא. אבל לי  הוא היה הסימן השני באפלה -  שאנחנו מתקרבים לצריף. לצריף כבר לא היה ריח , אבל מה זה חשוב הגענו סוף  סוף הביתה . הריח במפרץ  קיים עד היום. לזרים הוא אומר בוודאי  איכסה , לסתום  את האף !   אבל לקרייתים , לפי  השערתי , הוא  מבשר  עד היום   את  הבית המתקרב.      נילי דיסקין

                         http://www.youtube.com/watch?v=A3nQvMVhQL0