10.11.07   לרותי ריכטר/יצחקי: מלאה משולם

אני מלווה את סיפוריך המופלאים מתחילת פרסומם באתר.

מלווה "בלב", כי העט אינה רצה על הדף. החל ב"דור אשר

 לא ידע את יוסף", שכה היטבת לתארו, דרך הסרט המקסים

 "עוד לא זקנה", לא החמצתי דבר. תמיד התפעלתי, אך

 התקשיתי לבטא זאת.  הפעם – הפלאת לעשות במיוחד!

 

הסיפור "נכות" כה דיבר אל לבי, שאינני יכולה שלא להגיב.

בנוסף לכושר הביטוי  , לכשרון הספרותי , לעושר  הלשוני,

לידע הנרחב בתחומים שונים ורבים, למטפורות הזורמות

בטבעיות כזו, יש כאן הצצה לנפש האדם – מרטיטה ממש!

ראייה כה עשירה של תפיסות-עולם שונות,של מצבים בחיים,

 שעוברים, במידה זו או אחרת על כל אחד מאתנו, של תהליכים

 והתפתחויות שלא פיללנו להם.ועל הכל–האופטימיות והאמונה,

 שאנו ממשיכים לקוות שיוכיחו את עצמן.

 

ישר כוח, רותי!

המשיכי להעשיר אותנו וליהנות מן הכתיבה עוד שנים רבות!

 

לאה משולם, כרמיאל.