26.6.07  חינוך ודמוקרטיה - הערות לספרן של רותי ולאה.   מאת גייזי שביט

 

ראשית ברכותיי מכל הלב ללאה ולרותי  על עיסוקן המעמיק , ותרומתן להבהרת שאלות חשובות בנושא לימוד האזרחות.

אני חושב ,כי אפילו שהשגת מטרות נעלות כפי שמתבקש מן העבודה שהושקעה בספר, הן לפעמים אוטופיות, הרי עצם העיסוק  והחתירה לשיפור איכות החברה הוא בבחינת נושא שנותן עניין ,ערך וטעם לחיים.

 

  על המורכבות של הנושא כבר נתנו השתים את התשובה בהתחלה: החינוך ועיצוב האישיות אינם בתחום הבלעדיות של בתי ספר, או בית ההורים , הרחוב ,הצבא,התקשורת וכיוצא באלה דברים, האדם ובעיקר הצעירים חשופים לכל הפרמטרים הללו המשפיעים על חינוכם ועיצוב אישיותם, ואין לנו שליטה על כל אלה .אפשר בחוגי למידה ללמד נערים ונערות את כל ההשלכות של דרכי שלטון ואת ההשפעה על איכות חיי החברה והתרבות, אבל בחברה בה דרך האלימות היא כלי לפתרון סכסוכים,משפחתיים או בין עמים, ויש התעשרות מוגזמת מצד אחד ועוני מן הצד השני ,במקום בו יש קשר בין הון לשלטון ופשע מאורגן ושחיתות שלטונית, במקום כזה הלימוד בטל בששים,כלומר בחברה "שבין אמר לעשה המרחק ת"ק פרסה" המעשה והמציאות בשטח הם המחנכים והמדריכים הכי "יעילים" ,הם אלו שמשפיעים ולא ספרים או מורים.....לצערנו !

 

כאן אולי המקום לציין, כי בילדותנו בקריה, הפרמטרים העיקריים אשר השפיעו על חינוכנו ועיצוב אישיותנו, היו בית ההורים, בית הספר ותנועת הנוער, וכל אלה בדרך כלל שידרו את אותו המסר !     גייזי שביט

 

המאמר:  http://www.e-mago.co.il/Editor/edu-1738.htm