30.3.10 נילי דיסקין: "מחנכות בכל מחיר"
שלום וחג שמח לכל הגולשים. הפכים הקטנים של חיינו הם אלה שלנו יש ,אולי, קצת השפעה
עליהם. אנחנו לא נביא שלום עולמי, לא נעצור את תמותת התינוקות באפריקה, ולא נברר אם
ההתחממות הגלובלית היא מציאות או אגדה עולמית מוצלחת. אבל יש דברים שאנחנו יכולים
לשנות בהם. הייתי עכשיו בסופרפארם. יש 3 מוכרות בבית המרקחת. עמדתי בתור, וכשראיתי את
האמצעי משלם, נכנסתי לתחום הפס האדום שתוחם את התור. כדי להתקדם לקופה האמצעית.
כשעברתי, כדי לעקוף, ליד הקופה הימנית, סיננה העומדת שם " גברת, אולי
תיתני לי פרטיות ? " לא עזר שאמרתי שיש מטר ביני לבינה , שאני הולכת
לקופה האמצעית שמתפנה, ושאני בכלל לא מביטה לכוון שלה (היא עמדה אלי עם הגב). היא בשלה.
המשיכה לגעור. ואז אמרתי משהו לא "בודהיסטי" בעליל :"גברת, אם קשה
לך להיות ליד אנשים, אולי תשבי בבית ולא תצאי?" אני משערת שהיא
נעלבה. אני מצידי "נתתי לה" בעד כל ה"מחנכים מטעם עצמם"
שמחפשים הזדמנויות להעיר לכל העולם ואשתו, וגם אם זה לא בדיוק "לא בסדר"
הם לא יפספסו הזדמנות פז כזאת להעיר ולהתבלט בצדקניותם.
מעניין איך נראה הסיפור מזווית הראיה שלה. ( אולי " אך, אך,אך, כמה
נעים לעמוד בתור באנגליה ולא במדינה הברברית שלנו"!. ואולי אחרת. אני
בכל אופן מצטערת שנאלצתי להעליב אותה, אבל - לא חוזרת בי. שיהיה לכולנו חג שמח.
נילי דיסקין.