19.1.07       בגידה   [הרהורים, לעת זקנה ] 

      שָנִים של דוֹר, הָיו אִתִי

בַּיוֹם, בַּלֵיל, בְּכל דַּרְכִּי

עַזְרוּ , תַמְכוּ, בָּנוּ בֵיתִי

כֻּלָם, בָּשר הֵם מִבְּשָרי

 

בְּיוֹם אחָד, בִּשְעַת צָרָה

כְּשֶנִדְרשָׁה מִיּד עֶזְרָה

לי הִתְגלָה דָבָר נוֹרָא

שֶבִּי בָגד,  מה  שֶנִברָא

 

מי  הָראשון שֶבַּבּוֹגְדים,ִ

הַזִּכָּרוֹן,  או הֵוְרִידִים

זֶה שֶׁתָמיד  מְאֹד  עָזר

קָרא בְקול, הַכּל  נִגְמר

 

אֶת שֶהָיה לִפְנֵי שְׁנוֹת דוֹר

זָכר כְּהֶרֶף עָין

מָה שֶדֻבּר לִפְני דקה

אֵינוֹ זוֹכֵר עָדָין

 

וְכָאָשר נָקְפו יָמים

חָבְרו כֻלָּם לְיָחד

הָאֹזנַים,  הָרגלָים

אוֹיָה,  עֶבְרֵי פִּי  פָחַת

 

עומד אני וראש מרכין

תוהה מה  שארע לי

מסרב להאמין

שזה אכן כבר בא לי

 

מחשבות של סוף הדרך

בראשי שביתה קנו

לָחַיּים נגמר כל ערך

בּי נזפתי , נוּ, נוּ, נוּ

 

הרמתי ראש, זקפתי גֵו

לַמִּלחמה יצאתי

הִכִּיתִי הָך  מוּגוּת  הלב

וּבַמְּלָאכה המשכתי

 

סקרתי פְּנֵי כל חֲבֵרַי

 שאת כולם  אהבתי

כסא סורר של  כל  חבר

 תקנתי חיש  מהר

 

 

בְּרוּאָי, אוֹמָר בְּבִטָחוֹן

לכם לי חסד אחרון

שָמוּר מתחת לַמִזרון

לאט לאט, בלי חפזון

 

נותרו  מעט דברים  של ערך

שנשארו על אם הדרך

שלא הצלחתי לתקן

ולא הספקתי לעדכן

 

לא תמנעו ממני און

ממה לכם החִפָּזון

אשיר אתכם במלוא גרון

מהראשון, עד אחרון

 

שירים  של  נֹער, שירי קִבּוּץ

אין למהר ולא לרוץ

עוד יום יבוא , ללא תֵרוץ

וְהֵם, הָהֵם , יֵצאו בָחוּץ

 

הָיֹה יִהְיֶה מה שֶיהיה

מָה יִגָמֵר וּמה יִחְיה

את הֶחָלום, איש לא יִמְחֹק

אוֹרוֹ יִזְהָר  לְמֵרָחוֹק

 

אֶזְכּוֹר  ימים של  גָאוָה  

כשלא אבדה עוד התקוה

אַשְרַי,לי בה ישנו חלקיק

חלקיק מִזְעָר, שלי מספיק

 

 אחָרֵי נִקּוּי אטומי

בְּרָא אדם מִבְּרֵאשית

אך דְאג לְקֹרֶט  שוֹני

הַקִּבּוּץ יִפְרח שֵנִית

 

גדעון,   ערב ראש השנה התשס'ז