חלומותיי כעלים של קיסוס / מלים ולחן רות ריכטר

חלומותיי כעלים של קיסוס,

בצעירותנו בהירים ורכים.

 שוליהם חלקים, חסרי זוויות,

והם מרקדים ברוח

בלא חשש מיום של עברה,

ואינם פוחדים לאהוב  ולעוף.

                                                        פזמון: ואולי אפשר, אלוהים שלי,

שגם אנחנו, לעת זקנתנו,

נעטה חלומות חדשים?

כשבגרנו, שכחנו חיוך של תמימות,

שכחנו חלום, זיו  תקוות עלומים

 אט אט שלחנו שורשים כקיסוס,

ידינו תופסות מאחז בכל קיר,

ממשיכות לחפש יד אוהב  ומשען,

לשמור מעט חום מרוח.

                                                פזמון: ואולי אפשר, אלוהים שלי,  .

ואולי כשנזקין נתכסה בחודים

כעלה מבוגר של קיסוס.

 וכסות המגן המכסה את הלב

תבלום שירתנו פנימה.

פתאום  נפחד מסער חלום,

לא נזכור אהבות ושאיפות נעורים..

                                                פזמון: ואולי אפשר, אלוהים שלי, וכו/.

אבל אתמול פגשתי קיסוס מבוגר

עמוס בעלים, בשנים,

ובקצות ענפיו צמחו בבהיר

עלים צעירים ברוח.

צחק אלי הקיסוס מן הקיר

ועליו חייכו בשמחת צעירים.

פזמון:

ואולי אפשר, אלוהים שלי וכו',