שיר מאת רותי ריכטר 21/5/09

פיקוס השדרות

איש זקן בכיסא גלגלים

בצל פיקוס חוסה בשדרה.

עיניו מביטות בירק עלים

שוזפות פגותיו בדממה.

כאן טייל יד ביד עם אמו,

ידה בלוריתו מדבללת.

כאן זימר לו אביו שיר תוגה

ושירי חלוצים לתפארת.

כאן ידע נשיקה ראשונה

וחיבק נערה אוהבת

כאן שיחק לפנים עם בנו,

וקטף חוויות מלוא הטנא.

איש זקן בכיסא גלגלים

מרים את ידו מול שמים של תכלת.

אולי, אם יצליח לקטוף ברק עלים,

יוכל לעצור את הזמן מללכת.