5.9.07             מפת שולחן חדשה    (סיפור לכל עת)   מאת מוטקה ברק.

 

חג הפסח קרב ובא ובבית אמא עוסקת בניקיונות וסידור הבית שיהיה חגיגי .חבילות המצות  שנקנו בעוד מועד, מאוכסנות על הארון למעלה במטבח. מצרכי המזון  שלא מתקלקלים  ניקנו  בשבוע לפני התורים ארוכים  שיהיו בכל מקום. את הבשר והעופות יקנו יום או יומיים לפני החג , בעיות אכסנה.   המקרר אצלנו  מופעל ע"י קרח והוא  קטן מלהכיל את כל הבשרים .

 

לכבוד החג אמא קנתה מפת שולחן חדשה , לשולחן קטן הנמצא במסדרון ואנו נוהגים לאכול לידו  ארוחות קלות . את הארוחות העיקריות של כל המשפחה היינו יושבים בחדר ליד שולחן גדול . וכדי לשמור על המפה שלא תתלכלך אחרי ארוחה אחת  "ותלך" לכביסה . נקנתה גם  מפת ניילון שקופה. מפת הניילון מכסה את המפה היפה  ושומרת עליה ,

היא לא חדירה למים   ומתנקה בקלות.

 

קלמן ואני ילדים גדולים בני שתים- עשרה, בשנה הבאה בר- מיצוה אבל לפרוס לבד לחם עדיין אימא לא מרשה . לתת סכין חד לילדים זה מסוכן.היו שני סוגי לחם : ארוך, ועגול . את הלחם קנו שלם לא פרוס.  הייתה לנו סכין מיוחדת לפריסת לחם, סכין ארוכה חדה מאוד . אימי הייתה מחבקת את הלחם הארוך  מקרבת אותו לחזה ובשתי משיכות סכין לאחור הייתה פורסת פרוסות יפות ומדויקות. אימא יונה הייתה מניחה את הלחם על קרש חיתוך , ובתנועות זריזות קדימה ואחור,  בזהירות על האצבעות שהסכין לא תחליק, גם לה יצאו פרוסות דקות ומדויקות.

 

אחר הצהרים  ישבנו שנינו : קלמן ואני  ליד השולחן לאכול ארוחת ארבע, שכללה  כוס תה עם לחם וריבה

אני הכנתי את התה וקלמן אחראי על האוכל , פרס  שתי פרוסות לחם ומרח ריבה ביד נדיבה. בסיום הארוחה כילדים טובים, החזרנו הכל למקום ויצאנו לשחק.

 

בשעת ערב  כל המשפחה המורחבת בבית, אני שומע את אימי: קוראת בקול  "אוי ווי" "מי חתך את המפה? המפה החדשה רק אתמול פרשתי אותה תראו איך היא נראית" בחקירה קטנה ,מיד נפל החשד עלי ועל קלמן .אף אחד לא הודה באשמת חיתוך המפה ! קיבלנו שנינו  "מנה" הגונה.  בארוחת ערב אימי הודיעה שענין המפה סגור . לא יהיה מזה ריב , את הנעשה אין להשיב !    " נקנה מפה חדשה! מה שאפשר לקנות בכסף  שווה רק כסף ."

ויהיה חג שמח.

 

                                                                                             מוטקה