3.12.06     

שני סיפורים שנחשבו לאגדות בימי ילדותי בקריה  : מאת  יעקב משולם.

 

                 אגדה  א'

 

בילדותי, היה השטח הדרומי של הקריה שומם.שיחים וגבעות-חול, פה ושם עצי-שיטה.

 בכל השטח, מרח' ג' ועד לכביש עכו חיפה ומבצר המשטרה, טאגרט, שבנו הבריטים, שכן

 מחנה צבאי אנגלי, ששימש בעיקר כמחנה מעבר ובתקופות שונות שכנו בו יחידות שונות של

 הצבא הבריטי, החל מצבא גנרל אנדרס הפולני, יחידות יווניות, ניו-זילנדים, אוסטרלים

 ופעם גם מחנה שבויים איטלקים.

 האגדה שלנו מספרת על תקופה שבמחנה היו חיילים כושים, משלוש מושבות אנגליות

 באפריקה: קניה, אוגנדה וטנגניקה..בתקופה מוקדמת של המאה העשרים,עדיין היה נהוג שם

 קניבליזם. בין המנהגים היה אחד מיוחד:כשרצו לרכוש תכונות של אומץ ואכזריות, היו

 אוכלים את ליבו של אוייב שייחסו לו תכונות אלה, ששבו או הרגו.

 מחנה המעבר הנ"ל היה בפיקודו של רס"מ ,רגימנט סרג'נט מייג'ור , אנגלי לבן, שהיה,

 ככל הרס"רים, איש קשה ואכזר, אשר הציק לחיילים והתעלל בהם, בייחוד בטבחים הכושים.

 יום אחד הוא נעלם.   מישהו זרק שהוא ערק והוא נעלם כלא היה.

 למחנה מונה רס"ר חדש ובאחת  מארוחות- הצהרים הוא ערך ביקורת.

 בזמן חלוקת- האוכל הוא ביקר את סירי התבשילים. כאשר בחש בקדירה והרים כף לטעום,

 ראה, לזוועת-ליבו, אצבע בתוך הכף.

 התגובות היו נוראות: משטרה צבאית הקיפה את המחנה, כל הטבחים הועמדו למשפט ונתלו.

 החיילים הכושים לא הבינו על מה המהומה. בסך הכל הם רצו לרכוש את תכונותיו

 של חייל בריטי אמיץ ואכזר.

 אך זו הייתה, כנראה רק אגדה רווחת בין החברה'  בקריה...

 

 

               אגדה  ב' ,  לכבוד כט'  בנובמבר.

 

החלה מלחמת- השחרור. במפרץ- חיפה היו מפעלים גדולים של השלטון הבריטי,

 כמו בתי- הזיקוק, בתי- המלאכה של הרכבת  ועוד.

 אנשי קריית-חיים והקריות האחרות, שעבדו במפעלים אלה ובחיפה, היו נוסעים יום יום

 לעבודה, בכביש עכו- חיפה.

 יום אחד, יצא ניסנוב, שהיה נצר למשפחת ניסנוב מן "השומר", לנסיעה לעבודתו בחברת-

 החשמל בחיפה, רכוב על גבי אופנוע עם סירה.  ניסנוב היה קטוע רגל והיה לו תותב,

 שהיה  מחובר לירך בחגורה.   ליד בתי- הזיקוק, על הכביש, הייתה מהומה. החורנים,

 שעמדו להיכנס בשער המפעל, התפרעו. ניסנוב בדיוק עבר שם, ראה את ההמון המתפרע

 וניסה לעבור במהירות, אך לא הצליח והאופנוע התהפך, כשהוא פוגע באחדים מן המתפרעים.

 ניסנוב עף מן האופנוע ונפל על הכביש. מעצמת המכות נקרעה החגורה של התותב ורגל עפה

 והייתה מונחת על הכביש, כמטר לצדו. המתפרעים רצו לעשות בו שפטים והחלו מתקרבים

 לעברו בצעקות מקפיאות- דם. ניסנוב, שהיה בהכרה, לא התבלבל, זחל לעבר התותב,

 הרימו והניפו לעבר המתפרעים.  הללו ראו ולא הבינו. פלצות אחזה בהם והם נבהלו וברחו.

 השוטר הבריטי שעמד בשער, ראה שהערבים בורחים  והחליט לבדוק, באיזה נשק בלתי חוקי

 הבריח היהודי את הערבים.....      בינתיים יצאו מבתי- הזיקוק פועלים  יהודים, שברובם היו

 קרייתים וחברי- ההגנה  ואספו את ניסנוב אליהם.