אורי יסוד
25.12.2009
לא נפסיק לשיר את ביק- תודה
הרעיון לקיים ערב זיכרון והצדעה למחנך והמוסיקאי משה ביק
אינו חדש . במשך זמן רב הועלו רעיונות שונים ומגוונים שנשארו כרעיונות ולא מומשו .
דני שחל (זנדברג) החליט לעשות מעשה להפוך רעיון לממש .
הוא החל לחקור וללמוד את הנושא בצורה מאד מסודרת ויסודית , קיים פגישות עם בני
משפחה קרא כתבות , ביקר בארכיונים וכאשר חש בשלות ומוכנות מסוימת , פנה אלי והציע
לי התנעת פעילות משותפת להפקת ערב לכבודו ולזכרו של משה ביק .
נוכחתי שיש בסיס טוב לפעילות שכזו , נעניתי להצעתו של
דני , הרמתי את הכפפה ויחדיו יצאנו לדרך . צעדנו המשותף הראשון היה מפגש היכרות עם
יהודה בלכר איש אנונימי לחלוטין מבחינתי שמעולם לא הכרתיו ומהר מאד הבנתי שמדובר
באדם שהוא אנציקלופדיה מהלכת בתחומי הזמר העברי ותולדותיה של ההתיישבות בארץ .
מהר מאד הבנו את גודל המשימה והחלטנו שמצוינות ללא פשרות
הוא שם המשחק זה לא היה פשוט ולא קל . עבודתנו המשותפת התנהלה בעיקרה בהתכתבויות ,
מיילים והרבה טלפונים . ניסיוננו לקיים שתוף פעולה עם ההסתדרות במחוז חיפה
שלמשה ביק היה בה מקום של כבוד כמנצח
מקהלות הפועלים , תזמורות מכבי האש והמנדולינות מחד והעובדה שההסתדרות נוסדה
(1920) כאן בחיפה מאידך , לא צלח עקב משחקי יוקרה של העומד בראשה . עם הרבה פרפורי בטן קבלנו החלטה אסטרטגית
שלמרות הכל אנו ממשיכים .
היו לנו אי ודאויות מסוימות ביכולת שלנו למכירת הכרטיסים
והופתענו מ"ההתנפלות" שלא פסקה עד תחילת המופע . מהתגובות בסיומו של
הערב ואלו הזורמות ללא הפסק מהשעות המוקדמות של הבוקר ובצניעות המרבית אני חש את גודל ההצלחה ומבקש להודות בפעם נוספת לדני
שאתגר אותי , לנשותינו אמירה ועידית , לוועד קרית חיים , לבית נגלר , למקהלה המופלאה
ממשגב , לרביעית בית נגלר , אלונה טוראל ורונית אופיר , לקהל החם של בני ובנות
קרית חיים שיודע גם לפרגן ובגדול ואחרון
חביב והגדול מכולם יהודה בלכר שעשה לנו את הערב .
תודה עמוקה לכולכם