10.10.09 חג שמח מאורי יסוד

מי שהיה בירושלים בסוכות , ו/או בכל מקום אחר

שבו קיימת מצוקת חנייה כללית קל וחומר לנכים

ומוגבלים יכול אולי להבין את הנאמר בתפילת הנכה

המצ"ב כפי שקיבלתיה מידיד ירושלמי .

כמה שזה נכון , כמה שזה כואב !

ואולי דווקא היום בשמחתה של תורה נצליח לשמח

את מי שכל כך זקוק לכך !

מאורי יסוד

תפילת הנכה

השמש עולה ויום עבודה חדש בא לקראתך,

מכוניתך מוכנה לנסיעה, ואתה חוזר למאבק אשר בא אליך,

הינך משתלב בתנועה, ועולה בעליה,

פונה בפניה ונותן זכות קדימה.

והדרך מתוארת כך בעינך הנהג, וזה כמו העם במדבר

"ויסעו ויסעו": מרח' פיקארד, לרח' אביגור, מרח'

אביגור לרב ניסים, משם לרח' שמואל מאיר,

ומרח' שמואל מאיר לדרך חברון.

לחץ הדם ממוצע, הדופק כמו תינוק, אך אללי הראש מתפוצץ,

מחשבות זורמות, שאלת המיליון דולר שוב עולה ונשאלת,

האם חניית הנכה שלי תשאר היום פנויה?

האם הרכב החונה בה, הינו של נכה אחר? או של סתם הדיוט?

האם הנהג בה צעיר או מבוגר, נעים או קשה?

מנומס או חצוף? ובכלל האם בעל הרכב השאיר את הרכב

והלך? או ממתין הוא, כי אשתו, חברתו, אימו, "כבר חוזרים, תמתין אתה",

"זה לרגע, הם כבר חוזרים", תחנה ליד מה קרה למה דווקא כאן"?

דרך חברון באה לסיומה, ואתה פונה לתחנת הרכבת הישנה,

העומדת לה במלוא הדרה ויופייה, החאן מימין גם הוא,

ממלא את לבך געגועים להצגה טובה למעט תרבות ונועם.

הינך במעלה רח' המלך דוד, נשארו לך דקות מועטת לדעת,

את שאלת המיליון דולר ואולי את פתרונה.

לחץ הדם ממוצע עד גבוה, הדופק ממהר ורץ, המחשבות ממלאות המוח,

אללי הראש מתפוצץ, הדופק עולה המחשבות זורמות

שאלת המיליון דולר שוב עולה ונשאלת,

האם חניית הנכה שלי תשאר היום פנויה?

האם הרכב החונה בה, הינו של נכה אחר? או של סתם הדיוט,

האם הנהג בה צעיר או מבוגר? נעים או קשה?

מנומס או חצוף? ובכלל האם הנהג השאיר הרכב והלך, או,

ממתין הוא, כי אשתו, חברתו, אימו, "כבר חוזרים, תמתין אתה".

מלון המלכים אשר בכיכר פריז, שופע פרחים, הרמזור מתחלף

והינך חולף ליד, היכל שלמה, ביהכ"ס הגדול, ביהכ"ס ישורון,

ובכל אלה אתה משאיר תפילה מלאה תחנונים,

אלי, אב רחמן, עשה שהפעם לא אתרגז, עשה שהחניה תהא פנויה,

שלח מלאכיך בדמות הפקח שיפנה החניה, או שירשום הדוח,

אנא אלי, לחילופין, כמו שאומרים, אם תפילתי הראשונה לא התקבלה,

עשה שיהיה נהג מנומס, המכבד את הנכה, שיפנה מיד החניה ללא מריבה.

שלחץ הדם לא יעלה, שהדופק לא ירוץ אלא ידפוק כמו שצריך,

שהבריאות לא תטריד, שהנכה לא יחלש, שלא ירעד.

והנה עוד רגע קט, כבר בנין הכנסת הישנה משמאלך,

ועוד מעט חמשה מטרים הסיבוב, הפניה לרח' הלל, הידעתם,

כי הלל הטביע את האימרה "מה ששנוא עליך לא תעביר לחברך".

עומס רב, תנועה מכבידה, כזו שאינה מאפשרת להשתלב,

ובכניסה לרחוב, מעבר חציה שבו חוצים בכל הצבעים,

הינך נע לאט לאט, מאפשר להולכים ללכת, נותן זכות לזכאים,

ללכת בבטחה, לסיים המשימה ולהגיע למנוחה.

אך אתה הנכה, הזכאי מצד החוק, מבקש רק דבר אחד,

כי גם האזרח הבריא, שהחוק הגבילו מלחנות במקומך,

יכיר גם הוא בזכותך ויכבד נכותך.

סוף סוף פנית השתלבת, ואתה צופה

למקום הנכסף בהלל 6 שם הקצתה עבורך העירייה

את מקום החניה עפ"י חוק ומתוך הכרת תודה

שם תנוח מכוניתך עד שתנוע חזרה לביתך

אבל האם התעלומה נפתרה?

האם יש סוף טוב לתקוה? האם התפילה התקבלה? האם החניה פנויה?

הפתרון לשאלה, שווה מיליון דולר,

והוא כמו שאומרים, שכנינו,

יום אסל יום בסל.

קינה למקום חניה שמור שבכל יום ויום ממציא חדשות, נתפס בשרירות של אנשים טובים שלמרבה הצער לפעמים אינם רואים את התמרור, אינם מבחינים בצבעים על הכביש ורומסים את החוק ושמים אותו להבל