23.3.09
מאת נילי דיסקין : "חכו להפתעה"
כשרעיה ורבקה, שתיים מקבוצת "החברות הכי
טובות" שלי ( והוותיקות שבהן.47 שנים. מפחיד אפילו להגיד את זה....) הודיעו
לי שהן לוקחות אותי להצגה כ -"מתנת פרישה", ב-22 למרץ,
בתיאטרון העוורים והחרשים ביפו, אמרתי "תודה
רבה" מנומסת. גמגמתי "איזה יופי" מתבקש. ובפנים ,בפנים
רטן השד הקטן שאמר : למה לעזעזאל, אחרי 44 שנים כעובדת
סוציאלית, אני צריכה גם בפנסיה לבלות ערב שלם עם אנשים כואבים וסובלים? שמתי מייד
וטו על אכילה במסעדת החושך של העוורים במקום -(אני, גם
באור מלא, חייבת לראות מה נותנים לי לאכול וחשדנית רצח לגבי כל מיני עב"מים
בצלחת.) הסכמתי להזמנת מקום בבית הקפה של החרשים. ( גם כן במתחם התיאטרון).. ואל
תדאגו,.... גם הם באו כל שתי דקות לשאול אם הכל בסדר
ואם האוכל טעים, בקול, ובפנטומימה. מצויין! עניתי
בתנועה שלמדתי מהם בשיעור קצר מדלפק הבר. ( בינינו, האוכל סביר, נעים ואכיל,
אבל לא בשבילו באים לשם. הרביולי בשמנת של רבקה, אגב, היה מצויין)
באשר להצגה - התבדיתי בגדול ! זו הלהקה היחידה בעולם שכל אחד מ-12 שחקניה
הוא/היא גם עוור וגם חירש. הלהקה הופיעה
בכל העולם,וקצרה הצלחה רבה. עבדו עליה שנתיים. שום דבר לא
נעשה בפנטומימה ,ואין שם עצב או רחמים עצמיים. המומים שלהם לא "נדחפים לך
לגרון" והייתי צריכה לצבוט את עצמי מדי פעם כדי להאמין שאני רואה מה שאני
רואה. לעומת זאת היו שם הומור, ושמחת חיים מתפרצת שיוצאת כנגד כל הסיכויים. לא
אספר יותר כדי לא לקלקל את ההפתעה. ההצגה נקראת "לא על הלחם לבדו אנו
חיים" היא נמצאת במתחם "נא לגעת" בנמל יפו. כרטיסים יש להזמין
לפחות חודש מראש, כך גם מקום לבית הקפה. וזו חוויה שלא במהרה תשכחו +
עזרה לאנשים שמדברים אליכם בגובה העיניים, ולא ב"תחנונים
בצמתים" אני ממליצה בכל פה! שבוע טוב. נילי דיסקין.
אודות ההצגה :
http://www.habama.co.il/Pages/Description.aspx?ArticleId=7775&Subj=1&Area=1
קבוצת התיאטרון ``נא לגעת``