12.12.09  הדו"ח השבועי של אלון  שוסטר  (ראש המועצה האזורית שער הנגב)

מילים לחג,  ערב שבת,

נר ראשון של חנוכה,  כ"ד בכסלו תש"ע, 11 בדצמבר 2009  

   

שלום לחברות ולחברים,   

חנוכה בחנוכה 

חנכנו את בית הספר היסודי בראשית השנה, בטקס פנימי; שר החינוך השתתף איתנו בטקס נוסף לאח"מים והיום, הוזמנו ההורים לחגוג את חנוכת המשכן.

חמישים שנה ועוד שלושה חודשים חלפו מאז הוקם בית הספר האזורי בשער הנגב. בלאי טבעי, איומי רקטות, בג"צ התושבים ואיגום תקציבי מדינה, מועצה ותרומות מאפשרים לנו להפטיר בשמחה: "שהחיינו וקיימנו והגיענו..."

 

זיכרון דברים

גל אזולאי ז"ל, הינו לוחם השייטת שנהרג השבוע בעת אימון צלילה קרבית בנמל אשדוד.

גל הוא בנם של רפי ודגנית מזיכרון יעקב. דגנית הייתה הרוח החיה בארגון הביקור של חבורת הזמר של זיכרון יעקב בשער הנגב בימי הקסאמים הקשים של שנת 2007. "קולות חמים" שלנו והחברים מהכרמל הופיעו עבור תושבי ניר עם ב"גריןי פאב" המקומי. השמחה הייתה רבה; יותר מכך, החברות והאכפתיות שנשאו דגנית וחבריה, חיזקו אותנו ברגע הנכון, במקום הנכון.

אנחנו אבלים עם המשפחה על גל, שנדם בים.    

 

זמן לחלום

גרעין "בזל" של "הצופים" לנחל עוז הינו הגרעין הראשון שמשק היעד שלו הוא קבוץ מתחדש.

שלושה עשר הצעירים והצעירות עשו, כולם, שנת שירות במסלולים חינוכיים מקסימים וכעת הם חיים בקבוץ, במה שפעם כינינו " של"ת מוקדם".

גורמים רבים נאבקו על זכותם, זכותנו, לקלוט את התמימים שמדברים קבוצה וחושבים חינוך, עובדים בקרן הקיימת בנטיעת עצים בנגב ומחפשים יעדי הגשמה באזור.

השיחה איתם הייתה עבורי מסע בזמן, אל ימי התום של בני גילי, שנות השבעים הסוערות. אנחנו, בניגוד להם, החלטנו להישאר בסביבת מגורינו, בשדרות ובשער הנגב והקמנו את גרעין "גשר", שבמשך עשור וחצי יצר בסיס מוצק לשיתוף פעולה בגובה העיניים.

בדומה להם, האמנו שחוויות שנעבור בימים ההם, ילוו אותנו, גם בזמן הזה.

 

חג הורים שמח

דקלה, מלוות הגרעין, היא גם רכזת החינוך של נחל עוז. רגע לפני תחילת הפגישה היא מספרת לי בעיניים בורקות על מסיבת החנוכה שהתקיימה אחר הצהריים בגן.

ילדי העולים מחבר העמים, שמתגוררים כעת באיבים ומתחנכים בנחל עוז, כבר לא שותקים באילמות מהגרים, כמו במסיבת ראש השנה, שהתקיימה ימים לאחר נחיתתם בארץ. הפעם, הם צחקו, שרו והשתלבו היטב במסיבה, לצד חבריהם ילידי הארץ... וההורים שלהם, הסתכלו עליהם במבט מופתע וגאה, שמסביר לעצמם ולמתבוננים בהם, יותר טוב מכל טיעון ציוני, כמה נכון הם עשו כשהחליטו לעלות ארצה, כמה חכם הם בחרו, כשהחליטו לחנך את בניהם עימנו.    

  

אוהב להיות בבית

חבורת צעירים גרמנים וישראלים ששותפים בתוכנית לפיתוח מנהיגות סיירה באזור והתכבדה בביקור בנחל עוז.

כשעמדנו בכביש המערכת, למול גדר הגבול הקרוב, הצגתי להם את איתי, שחזר לא מכבר לקבוץ עם משפחתו משליחות עבודה בת שנתיים בארצות הברית.

"למה חזרת? אני לא הייתי יכולה לגור כאן" , שאלה והצהירה אורחת אירופית.

"זה הבית שלי", אמר איתי בשקט, כשהוא מתבונן בעיניה.

"מה זה בית, בשבילך?", היא מקשה.

"ומהו בשבילך?", הודף היהודי.

"בית זה מקום שבו נעים לי", תשובתה.

"נחל עוז זה הבית שלי; כאן נעים לי, פה החברים שלי. לא היה לנו ספק שאנחנו חוזרים לכאן".

 

 

                *****************************************************************************

 

 

נפגש בעוד שבועיים,

ועד אז, נשנן את דבריו של "הזקן" מדגניה:

 

"לא יהיה ניצחון של האור על החושך,

כל עוד לא נעמוד על האמת הפשוטה,

שבמקום להילחם בחושך,

יש להגביר את האור."

(א. ד. גורדון)

 

שבת שלום וחג חנוכה מלבב, אלון

 

 

  

אלון שוסטר     

נייד : 054-6755111     

E-mail : [email protected] 

    

 

 

לפרטים נוספים

www.sng.org.il