"סרנדה לעדה" > שירה  של לאה נאור לעדה מרמת יוחנן השפית המתנדבת להאכיל את צעירי נחל עוז:

                   http://video.google.com/videoplay?docid=6109452029297868244    

 

30.5.07   סיפורי מושקה ,עוררו גם את זכרונו של אורי יסוד (איש  גדול בקריה "אח קטן" בנחל עוז)

   

...גם אני נזכרתי בסיפורי מושקה , אבל זו לא חוכמה כי אני הייתי "מחובר" לנחל עוז . את אביגדור אינני זוכר אבל את אמיר לימים "עריק" של גרעין ב"תלם" , שנדמה לי שבהשפעת מושקה עבר לנחל עוז אחרי שגרעין "בתלם" קיבל החלטה שלילית בקשר להשלמת נחל עוז אני בוודאי זוכר ומכיר .

אשר למושקה , הייתי חניך בקן כשמושקה היה שליח (קומונר) והימים ימי ראשית נחל עוז שהייתה אז בחדשות לא כל כך מתוקשרות כמו היום , אבל בהחלט כמו שדרות היום  .  בנחל עוז נתקבלה החלטה לקבל כלב מאומן לתקיפה/הגנה ולאמן חבר שיידע לטפל בו ואך טבעי היה שזה יתבצע בכלביה של ד"ר מנצ'ל מאחורי המשטרה .

האיש שנבחר הוא גרשון (אם אינני טועה) והוא בא לקרית חיים ומטעמי חסכון חי בקומונה של מושקה , אמיר ואחרים . אך בכך לא תמה הפרשה , גרשון עפ"י תנאי האימון היה צריך להביא איתו אנשים שישמשו מודל לתקיפה של כלב ומושקה היה מארגן לו חניכים מהקן לעניין זה בדרך כלל מאנשי עדת תקומה חניכי גייזי לשעבר , גם לי הייתה "ההזדמנות" הבלתי שגרתית ללבוש את "מדי ההגנה" המסורבלים המשמשים להגנה מפני תקיפת הכלב וזו בהחלט הייתה חוויה לא שגרתית .  

וא-פרו-פו גרשון , זכורה לי היטב אותה תאונה קשה ובלתי שגרתית עת הגיע בדהרה עם הכרכרה הרתומה לסוסה "בלהה" ולא יכול היה לעצור אותה , הסוסה התנגשה בעוצמה בקיר האורווה נפצעה קשה ומתה מפצעיה . הייתי שם באחד החופשים כשהיינו (ה"אחים של" ...) מגיעים לנחל עוז , והתמונה הזו של הסוסה הנאבקת על חייה  הייתה תמונה  קשה מאד באופן מיוחד זכור לי כמה קשה השפיע המקרה הזה על "מנצ'יק" הלא הוא דוד ברק ז"ל שהיה סייס ידוע משכבר הימים , שלא יכול היה להירגע מכך .

 

המשך סיפור כלב התקיפה  , (סיפור שהיה אהוב על מושקה)      מאת גייזי  

כשגרשון (בנו של הצייר הידוע דוד הנדלר) חזר לנחל עוז עם כלב בוקסר אימתני ,בעל  "שן חולצת" ומראה רצחני נורא, קבלנו ידיעה מהמודיעין כי הלילה תחדור חוליה מצרית בשביל שליד "הזבל האנגלי" .    יצאנו בערב חשוך  למארב התכוננו ללילה ארוך,פרסנו שמיכות ובתוך שקית לידינו ארזנו את הסנדביצ'ים...שכבנו דרוכים הנשק ביד ובראש גרשון עם הכלב האימתני. כעבור כשעה גילה הכלב סימני ערנות ,ריחרח  זקף את אוזניו , זחל בהתגנבות קדימה ואנו כולנו בהתגנבות בעיקבותיו כשהנשק דרוך. הכלב המשיך להתקדם בקשת  של מאות מטרים ואנו בעקבותיו, לבסוף הכלב נעצר במקום בו שכבנו על השמיכות והחל ללעוס את הסנדביצ'ים, איש לא העז לחלץ את הטרף מבין שיניו.......