28.9.07 אבא
רצית לחיות ולמצות את החיים בכל מאודך. הוכחת זאת לעצמך לפני 60 שנה
במאבק ההישרדות מהתופת של שיירת יחיעם, ולא איבדת את התקווה עד הרגע האחרון, שניתן
לעשות משהו
כדי לעצור את המחלה ולחיות עוד קצת ועוד קצת.
נסעת לארה"ב לפני יותר מ-50 שנה כשבודדים חלמו על זה בכלל. גרמת לזה
לקרות למרות ואולי בגלל שזה היה כל-כך מורכב ומספק, ומסע זה ליווה אותך כל
חייך לשמש כדוגמא שאין דבר העומד בפני הרצון.
אבא, אילו עיניים היו לך: עיניים שופעות חוכמה.
עיניים בוחנות וסוקרות ואחר-כך מתייקות לנצח.
קורנות דאגה ופועמות טוב-לב ללא גבולות.
אבא,
אתה ואמא הייתם לי המשענת להשיג דברים בחיים. איפה שהוא בתוכי ידעתי שאתם
תהיו שם כשאזדקק לכם וזה נתן לי את הכוח והבטחון להשיג את הדברים שהשגתי בחיים.
המוטו- שלכל בעיה יש פתרון, כפי שחוויתי בעזרתכם במהלך השנים, משמש לי כדגל
כל חיי.
אבא,
קיבלתי ממך את הדחף ללמוד ולא להשאיר שום שאלה פתוחה,
קיבלתי ממך את האהבה לגלות מקומות חדשים בדרך המיוחדת שלך.
וקיבלתי את השקט והשלווה שתמיד אפיינו אותך. עד הרגע האחרון לא הרמת קול
ולא התלוננת.
תודה, אבא!
אני אוהב אותך!