20.12.07     כך פעם  (על גיוס חניכים לתנועה)  : סיפור מאת גדעון שדמי.

 

עוד  פעם, באותם ימים, כבר לא כל כך  ימים של ראשית, היה מרוץ בין תנועות הנער, על נפש הילדים.

מי יצטרף לתנועה.  היו כל מיני דרכים, למשוך את הילדים הצעירים.  כדי למנוע  טעות, יש לציין,

לא עסקו איתם באידיאולוגיה. אחד האמצעים, היה ליווי הילדים בטיולים של  בית הספר.

זה אולי לא בדיוק הענין כרגע, אך את הליווי שלוויתי  את  אחת מכיתות בית הספר, לא אשכח לעולם.

הגענו למצובה עם הילדים ושם פגשתי להפתעתי מכר ממקום עבודתי בבית החרושת נעמן, אשר התקשה

 להסביר לי, מה מעשיו שם , במקום  בעבודה. זו הייתה פגישתי אחרונה עם אותו החבר.

 

התאריך היה שישה עשר ביוני  אלף תשע מאות ארבעים ושש. האיש היה פלמחניק , לא ידעתי. הטיול, כמובן,

 נקטע באותו היום. למרות שאחי הבוגר, יהודה, היה  בין ראשוני קן  "השומר הצעיר"   ומקימיו,  אני טרם

הצטרפתי.  חברי הטוב, > אורי פרנס, שהיה חבר  התנועה המאוחדת, הזמין   אותי להצטרף למשחק לילה צופי

 בשדה.  נעניתי , יותר מאוחר הבנתי, שזו הייתה פעולת ארגון לתנועה.  שכבתי שם בחושך, מתחת לעץ, עם

 אוזניים  כרויות  לכל רחש. נדרכתי לרשרוש מאחורי. בעקבות הרשרוש, התקרבה דמות  גדולה.

 

האיש קרא בשמי  ונשכב לידי.  הוא פתח איתי בשיחת רעים, שמטרתה ברורה.  למרות החשכה, זיהיתי  את

 האיש.  ניסן, המדריך בתנועה   המאוחדת.  ניסן  לא הצליח, כוחו של אחי, היה רב יותר והצטרפתי  לקן

"השומר הצעיר".  זו הסיבה , מדוע אני כותב  היום, אחרי  למעלה משישים שנים,  מתוך קיבוץ מזרע.

 

אני יצאתי ל"הגשמה" (מישהו כאן מכיר את המושג?)  במזרע וניסן   חזר לקיבוצו ניר עם. לפני שנים ספורות,

 פגשתי את  ניסן   בבריכת המיים  המיובשת, של ניר עם. האיש, התנהלותו, לא חשפה את גילו.  אדם נמרץ,

 רב פעלים. איש  יקר.  גזע נכחד.

הזכרתי לו את סיפור אותו הלילה.  לא זכר.

היה נהדר  להפגש  שוב  לאור  היום. 

                                                          גדעון שדמי   דצמבר   2007

 

המשך מגייזי :  ניסן מגרעין קיבוץ ניר-עם,היה במחנה הקיבוצים, ליד קרית ביאליק, "בזמנו החופשי"

ייסד את קן גורדוניה בקריה בצריף בקצה החצר של דודי משה דריזין, אח"כ עברו דירה למחסן יותר גדול אשר לימים

נקרא "המחסן של צ'רט" אנו הצעירים לא הכרנו אישית את ניסן, אבל מדריכינו המבוגרים מאיתנו דיברו על ניסן,

כמו על אלוהים.... לימים בקיבוצי נחל עוז, השכן של קיבוץ ניר-עם נפגשתי עם ניסן צורי לא אחת , איש רב פעלים ,אבל לא במעמד "אלוהים"......יום אחד שואלת אותי בת דודתי זהבה דריזין (ונדרהורן) :האם אתה מכיר אחד ניסן צורי

מניר-עם, זה שייסד את גורדוניה בקריה ? לרגע השתתקתי, עד שהאסימון ירד, ואז עניתי :בטח שאני מכיר,

אבל לא ידעתי שזה אותו הניסן שהמדריכים דיברו עליו כמו אלוהים.......כך נשבר המיתוס.