11.12.07   "שם טוב משמן טוב "(קהלת)    מאת אורן יהודה.       

 

הבוקר בדרך לכפר הדרוזי ג'ת לקנות שמן זית. בקרבת  בית הבד חונים מספר רכבים ומשפחות על ילדיהן מתבוננות בנעשה שם סביב מערבל הכתישה והשמן המגיר לאיטו מהמיכל הגדול.כל בני המשפחה הענפה הזאת שבבעלותה בית הבד עוסקת כאן בעבודה.רצפת בית הבד משומנת וכולם מצטופפים שם סביב הטעימות של דוכן הזיתים המאולתר ומזיגת שמן הזית למיכלים הצהובים ולבקבוקי הפלסטיק.

אני מכיר את בעל הבית שנים רבות שיחד עם אשתו עומדים הם בדוכן השוק שבישוב 'צור שלום' במוכרם את תוצרתם-הזיתים לסוגיהם ושמנים וגבינות למיניהן.

אז העמסתי את ה'פלסטיק הצהוב' הגדול (18ליטר) וקנינו עוד קילו זיתים נהדרים (260 שקלים) וקדימה לדרך..הביתה.

וכעת לעניין הפסוק למעלה;בכביש הראשי הגולש מטה מהכפר אל עבר הצומת הקטנה אשתי מבחינה בארנק זרוק בצד הדרך,אני עוצר והיא יורדת ואוספת ארנק שחור ותפוח במסמכים ובכסף רב.מתחילים לפשפש אחר כתובת..והחלטה מיידית שהנה הולכים להחזיר את הארנק הזה על כל תכולתו למי שאיבד.

מנסים לשאול בבתי הכפר מימין ואכן מישהו מזהה את המצולמת בתעודת הזהות ואנחנו נוהגים לשם לתוך חצר הבית הגדול.

כמה מבני המשפחה עומדים ומביטים בזוג הזה שבא לבקרם בביתם.אני שואל 'מי איבד כאן ארנק' ? ואין תשובה.אני מציג את הארנק לראווה ואז בעלת הבית מחייכת קלות ומילות תודה בפיה,היא עדיין לא הרגישה באבדה היקרה.פותחים בפנינו את דלת הבית ואני ואשתי מובלים פנימה אחר כבוד כשכל בני המשפחה מתאספת אחרינו בסלון האורחים הנרחב והמקושט בקירותיו בצילומים עם חשובים מראשי המדינה וצבאה.

מסתבר לנו שבעל הבית הוא דמות ידועה ומפורסמת בצבאנו (קצין בכיר)  ודקות מעטות והאדון מופיע אלינו בחיוך רחב.

סלסלת פירות ענקים מוצגת לשולחן והאירוח מתחיל בשתיית קפה שחור טעים..ישבנו לשוחח והכרנו את כל בני הבית והמה מספרים לכל מי שנכנס שם את מעשה השבת האבדה אותו ארנק שחור של בעלת הבית שנמצא מושלך לצידי הדרך בואכה לכפר הזה ג'ת.

*היא נסעה עם מישהו מילדיה לקניות והניחה אותו על גג הרכב וכך הוא נפל בדרך..

זהו..נפרדנו לשלום ובחיוך ובהזמנה לשוב ולבקר בביתם.בעל הבית שעוד יסופר בו בהמשך מביא לנו שני בקבוקי שמן זית שהכין בעצמו לאות ולתשורה לידידים שכמונו!

 

''שם טוב משמן טוב''[קהלת]

כמה מתאים הפסוק הזה לסיפור הזה..      אורן

 

.