24.11.07 "יוצאים מהארון"   : מאת נילי דיסקין       

 בכל קבוצה המונעת ע"י   אידיאולוגיה  ישנם כנראה, בהכרח, סממנים "דתיים".  איסורים שונים,התבדלות מקבוצות אחרות, פריטי לבוש מיוחדים,סיסמאות הנאמרות ע"י כל הקבוצה, וגם עונשים  המושתים על מפירי "צו התנועה".    כל אלה, הם בעצם "חישוקים" הבאים להבטיח שהתוכן האידיאולוגי לא "יזלוג" וימהל בתכנים שמחוץ לקבוצה המקבלים תיוג "שלילי", גם אם אין בהם שום דבר מזיק.      ב"שומר הצעיר" אסרו בזמנו על העישון, כמדומני, לא מפני שהיה מזיק לבריאות, אלא מפני שהוא סומן כ"בורגני". אולי אני טועה בפרשנות הזאת שלי, אבל אני בוודאי אינני טועה  בכך שאין כל נזק במכנסיים שחורות (לעומת כחולות) או בסנדלים ללא רצועה מאחור (שנקראו בלגלוג "נעלי בית" וגררו סילוק מהפעולות)           גולת הכותרת של האיסורים, דבר שהעלה הבעת תיעוב על פני החברה בתנועה , היה עניין ה"ריקודים הסלוניים" (לעומת ריקודי העם שהיו עניין די מרכזי בקבלות שבת בתנועה).     למעלה מ-45 שנה נדרשו לי, כנראה, עד הוידוי הזה, וה"אאוטינג" שאני עושה לעוד כמה, ומוציאה אותם מ"הארון הסלוני".      ובכן, הייתי חלק מחבורה  שהייתה פורשת מערבי שישי בתנועה לאחר חציים בערך, והולכת לבתים פרטיים לרקוד  ריקודים כאלה. זה היה כבר בנווה- שאנן, לאחר שעזבתי את קריית חיים, והיה איתנו גם "טוקי" יורם טוק, שאז עוד לא היה בעלה של חווה פישר הקרייתית עם הצמה המופלאה, ועם האח שנהיה לימים מפורסם בקריה.היו עוד כמה חברה, חלקם , יחד עם כל הגרעין, התאחדו עם הקרייתים, והחברה מטבעון, והשלימו את נחל-עוז. חלקם ,ואני בתוכם, לא הלכו לקיבוץ. (אולי ה"סטיה" הזאת מערכי התנועה בישרה על הבאות?)            בכל אופן, מדי יום ששי החלפנו את א.ד. גורדון בפול אנקה ו"נמסנו" לשמע שירו "דיאנה". החלפנו  את רכזי הקן ב":פלייטרס" ששרו "עשן חודר לעיניך" ו- "זמן דמדומים": ואיפשרו לנו גישושי מגע ראשונים בחסות ריקודי הסלאו שאפילו לא היה צמוד, ותחושה מרגשת של טעימה מ"הפרי האסור".       בראיה לאחור, מעניין ואפילו מוזר איך דברים כמו סחיבת פירות מחצרות, סחיבת מכוניות ונהיגה בהן ללא רישיון,"שיגוע" מורים עד כדי סאדיזם  , והפרת  כללים מקובלים מסוגים שונים- היו "אין", ואילו משהו כל כך תמים כמו ריקודי טנגו, פסודובלה, ורוק-אן-רול -היו כל כך "אאוט".........   למבוגרים שבינינו זה נותן קצת פרספקטיבה על דברים. לצעירים -אולי לגיטימציה ללגלג קצת על דור ההורים והסבים.  לי עצמי, למרות שהייתי בין המורדים, זה נראה מקסים !  מקסים בעיני שיצרו לנו דפוסי "מרידה" כל כך לא מזיקים, כך שיכולנו גם "למרוד" וגם  להישאר התמימים חדורי תחושת השליחות והדבקות במטרה שהיינו. ייתכן שיהיו כאלה שיחלקו עלי, אני עדיין טוענת שהיינו דור קרייתי נהדר, עם כל  הכללים המוזרים, וגם.......עם הסטייה מהם. שבוע טוב. נילי דיסקין - טדניר