מאת משה ברק   

"בעלי שם שזכו לכינוי בקרית חיים"

 

 

           24.6.09                                                           ג - ד

 

להלן כינויים קריתיים באותיות גימ"ל ודל"ת שתיעדתי. 

כל כינוי מלווה בשם האדם, העברי והלועזי אם היה; שם רחוב המגורים; שנת הלידה; התנועה בה היה חבר. לכל אחד נוסף סיפור היווצרות השם. 

פרטים אלה חסרים בכינויים רבים, ויש ודאי גם שיבושים. אם יש מישהו היכול להשלים מידע זה, ואף להוסיף כינויים מוזמן   לדאל למשה ברק   [email protected]   או בטלפון  04-6-549-549

 

גבי

גבריאל הלל, רחוב א' פינת הכביש הראשי. יליד 1927, נגן מפוחית פה, הנוער העובד. הכינוי "גבי", מבוטא במלעיל אשכנזי ואין לו שום קשר אל "גב" בגוף האדם, מעניין שיש לנו כאן כינוי זהה לבנים ובנות.             

גבי

גבריאלה לוי / ניומן  רחוב ט' 18, ילידת 1935  התנועה המאוחדת. זהו פשוט קיצור של השם הארוך גבריאל/ה.    

גבי       גבריאלה רולניק    רחוב טו' 26  הנוער העובד. שנת לידה כינוי זה הוא מקבוצת קיצורי של השם הפרטי ולא שם המשפחה, בתוספת יו"ד החיבה

 

גבי - גבריאל גלוברמן, יליד 1936. כ"ג 7.

 

גבי-גבריאל לכמן רחוב ד' 47

 

גֵגוּלָה

כינוי של טובה סגל מרחוב ו' כתובת, שנת לידה, תנועת נוער. טובה היתה בעלת שער בהיר, על גבול הלבקנות ולכן הדביקו לה את שם המכשפה מהסיפור "מכרות המלך שלמה" שהיה אז מאד אהוב בין החבר'ה.

גוּטקָה

כינויה של טובה מיטלר בפי החבר'ה, כתובת, שנת לידה, תנועת נוער, הכינוי נוצר כי במשפחה נקראה ככל הנראה "גוטה" על שם קרובה שהוריה רצו להנציח. לכן גם כאשר עיברתו את  ה"גוט" ל"טוב" והיא היתה "טובה", נותר בחברה הכינוי "גוטקה" 

גולדי

אורי גולדשטיין רחוב ג'  60, יליד 1934, הנוער העובד. שוב כינוי שנוצר מקיצור שם משפחה, בתוספת יו"ד החיבה המקובל גם בכמה שפות אחרות                  

ג'וליק/יוליק

כינויו של יואל הלל מרחוב א', שנת לידה, תנועת נוער, השם נוצר מדמיון התחיליות

ג'ומבה

כינויו של  יוסף  גולדגוויכט כתובת, יליד 1934,  השומר הצעיר, קורות הכינוי

ג'וני

כינויו של מוטקה טננבוים, כתובת, יליד 1925, מקבוצת "חרמש" של הנוער העובד, קורות הכינוי  

ג'וקי

כינוי נוסף של עודד לנדאו רחוב ג', שנת לידה, התנועה המאוחדת, , קורות הכינוי 

גורוביינה

רינה נדיב, ילידת 1933, קבוצת "שדמה" "הנוער העובד" שם עלומיה "גורובייניק",  נשמע כשם תואר זכרי יידישי/רוסי מהמילה "גורביי" (מה זה ?)  בתוספת "ניק" (כמו מושב-ניק, פלמ"ח-ניק וכו')  לכן בנקבה "גורוביי-נֶה.

גיטקה

כינויו של גדעון פולק - ברעם מרחוב א'. יליד 1932, בשפות אירופה יש חילופין בין טי"ת לדל"ת, הנוצרות בנקודת מגע זהה, בין הלשון לחך. הגרמנית גורסת גימ"ל GUT והיידיש "גיט", אך האנגלית גורסת דל"ת  GOOD. יש שפות בהן שתי האותיות באות יחד REMBRANDT (רמברנדט) ואת המילה קוראים בשתי הצורות "רמברנד" או "רמברנט". אצל גדעון זה החל בהשמטת הסופית "עון" והוספת סיומת החיבה היידישית/רוסית "קה" כך התקבל "גידקה" שמשום קרבת האותיות הלך בדרך שפות אירופה והדל"ת הפכה לטי"ת - "גיטקה".

 

גייזי

כינויו של אליעזר מזיריצקי  רחוב ו' 1, יליד  1929, תנועה    

גייזי

כינויו של אליעזר הרינג  כתובת, יליד, תנועת נוער. היה לו גם כינוי נוסף "צ'קאי"

 

גייזי

אליעזר שייטוביץ - שביט רחוב ד' 45, יליד 1932, התנועה המאוחדת. אין קשר ל"גייז-הומואים" שנכנס רק בשנות ה-70. הכינוי נוצר מסופית השם הפרטי הארוך (בניגוד ל"גבי" שנוצר מהתחילית) מקורו בשיר הילדים "משוך בגזר... סבא אליעזר..."

גייזי

אחיעזר שוולב כתובת, יליד 1932, תנועת נוער. כינוי זה מאשר שהוא נוצר מהסיומת "עֵזר" הנכתבת בצירה ומבוטאת "עייזר" בהברה האשכנזית (עייזר וייצמן). ה"עייזר" הודבק ל"גֶזֶר" שהפך "גייזר", שיש להניח כי נשמע כך מפי הגננת ששפת אמה היתה יידיש: "משוך בגייזר, סבא אליעייזר...". מכאן היה מעבר פשוט, השמטת הרי"ש שבסוף וצירוף אות החיבה יו"ד               

גייזר

כך קראו לעמרם לייזר  שם עברי, כתובת, יליד 1926 מ"השומר הצעיר" שעבר להיות חבר קיבוץ "אפיקים". אין לשם זה כל קשר למעיינות המים הרותחים הפורצים מהקרקע, כי באותם ימים הם לא היו קרובים לתודעה, כי אז לא טיילו בחו"ל. השם ניתן, באיזכור ל"גזר של סבא אליעזר". כאמור לעיל אצל "גייזי" היה קיים כבר הירק הכתום "גייזר", היה זה אך טבעי לילדים שלא דברו יידיש לכנות את בעל השם "לייזר" בכינוי "גייזר"  

ג'ינג'גֶלְבֶּלֶה

שמחה ברגמן כתובת, תאריך לידה, תנועת נוער

הכינוי הוא תוצאה של שערו האדמוני הקרוי ג'ינג'ר GINGER באנגלית והפך ל"ג'ינג'י" בעברית. אך יש פה מקרה חריג, כי לג'ינג'י" זה מצורפת סיומת "גלבלה" שאומצה דווקא מגרמנית, בה "גֶלְבּ" זה צהוב, כי ביידיש "צהוב" זה "גֵייל". משהתקבל "ג'ינג'יגֶלְבּ", הוסיפו את הברת החיבה היידישית "לֶה"

גֶלְבֶּ'לֶה

רחל גולדברט   רחוב כתובת, ילידת 1936  התנועה המאוחדת

האם היא הייתה אדמונית? שוב שם התואר "צהוב" מהשפה הגרמנית, עם סיומת החיבה "לה" מיידיש                        

גָ'מֶאל

גדעון מאיר רחוב ב' 5 / י"ט 9 , יליד 1935   הנוער העובד. נקרא כך לדברי מוטקה, כי משום שהיה גבוה ומגושם הודבק לו השם "גמל", שקיבל את הצורה הערבית של שם זה "ג'מל". האם הושפע כינוי זה גם מהשם "ג'אמל עבד אל נאצר" שנודע בארץ לאחר מלחמת השחרור והפך לנשיא מצרים.  .  

ג'ס

כינויו של יוסף שליין  רחוב כג' 8, יליד 1934, השומר הצעיר  מהם מקורות וקורות הכינוי

געיילער

ראובן נחמנוביץ מרחוב אל"ף 84,  תאריך לידה, תנועת נוער

"געייל" ביידיש זה "צהוב". כך נהגו קהילות מסויימות לקרוא לאדמונים. אמו נקראה "חיה די געיילע" - "חיה הצהובה". מכיוון שגם ראובן היה אדמוני, קראו לו באותו שם תואר. אך אמו כונתה "געיילע" -"צהובה" בנקבה, כשהוא בתואר "צהוב" ביידיש עם תוספת רי"ש הנדרשת בלשון זכר - "געיילער".

ג'ק

יעקב הרץ, רחוב א' 73, תאריך לידה, תנועת נוער

הרץ האב נולד בארץ והוכנס בברית אברהם בשם "יעקב". אך כשנכנס לעבוד כמבקר כרטיסים ברכבת פלשתינא PALESTINE RAILWAYS  רצה להיות מעורה בשפת המוסד, לכן קרא לעצמו בקיצור האנגלי של יעקב, JACK- "גֶ'ק" ואפילו לא בקיצור הצרפתי המקובל JACQUES - זַ'ק

גרימי

צבי גרימצ'ינסקי - גלעד, מרחוב כ"ג, יליד 1936, הנוער העובד 1946 עד 1954. מאז חבר עין גדי

הכינוי הוא קיצור של שם המשפחה הארוך "גרימצ'נסקי".  שם זה ניתן לפי שם העיר גרימצ'אנסק הוא ברוסיה הלבנה, במחוז מיצ'אנסק.

שם העיירה 'גרימצ'נסק' ושם המחוז 'מצ'אנסק'

למי שמכיר, יש אופרה בשם 'ליידי מקבת ממחוז מצ'אנסק'.

 

 

דֶבָּה

זהו כינויו של דוב שם משפחה מרחוב ד', תאריך לידה, תנועת נוער

הכינוי אימץ את אותיות השם "דב", בצורה הערבית של אותיות אלה שמשמעותן בעל החיים "צבוע"

דבולין

      חיים דבורצקי  רחוב ד' 82, יליד 1933, השומר הצעיר מהם מקורות וקורות הכינוי

דְבוֹשֶה

     דבורה סלפ - גוטמכר אחות שוריקה  תאריך לידה רחוב ד' 3  הנוער העובד. זהו כינוי החיבה ביידיש  

     לשם "דבורה" שכמעט אינו בשימוש, ממנו גזרו גם את שם המשפחה "דבושקינד" או "דבושקין".              

דָדָה

דוד אפלבאום - אשוח  מרח' י"ח,  יליד 1942, הנוער העובד. הכינוי "דָדָה" (ולא הכינוי הצרפתי "דֶדֶה") נוצר לדברי בתו אורנית בפי תינוק שכן שעמד מולו בלול ובמקום "ד  ו  ד" קרא "דָא... דָא...". 

 

 דדושקה

דוד אפלבוים - אשוח מרח' י"ח, תאריך לידה, הנוער העובד. כאן יצאו מהשם דוד שבצרפתית היה דדה, והוסיפיו לו את סיומת ההערצה

דוּבַּטש

דב רבינוביץ, רחוב               יליד 1934, השומר הצעיר. ה"אָטש" בסוף זו סיומת יידישית ההופכת שם עצם לשם תואר. כמו למשל שם העצם "סמארק" (כיח אף) הופך לשם תואר "סמרקטש" (זב חוטם) כך שגם במקרה זה קבעו שהילד הוא "דובי" אך עשו זאת בדרך היידישית.

דוּבּוֹן

דב מוטובילוב רחוב י"א 13, יליד           , תנועה                . האם סיומת ההקטנה "ון" מציינת שזה היה מישהו הקרוי "דוב" אך הוא קטן קומה. 

דוּבּוֹן

דב וינר המורה לערבית, רחוב ג' 46

 

ד וּגְרִי- נמרוד פלדמן, יליד 1934. כ"ג 24. השוה"צ. נהרג בשדות קבוץ 'להב' מירי ירדנים

 

  דודו

כינויו דודו שועל מרחוב א' 37, יליד 1931 התנועה המאוחדת  אינני זוכר איך הגיעו ל"דודו"

דודי

דוד הניגמן - אגמון, רחוב ב' 15, יליד 1945, הנוער העובד  פה החליטו לעשות מהשם "דודו" שם חיבה פרטי על ידי הוספת האות יו"ד בסוף. יתכן שזה גם עיברות הכינוי היידישי "דודיק" ע"י השמטת הקו"ף

דוּדיק

כינויו של דוד נהרי מרחוב        קבוצת     עם סיומת החיבה ביידיש "יק" כמו "צוציק", "שמנדריק", מתוך כוונה לראות בו צעיר, זוטר      

דוּדיק/

 דוד רוזנברג, רחוב ט"ו 5 השומר הצעיר         

דודיה

יעקב אברמוב   מרחוב כ"ג 18, יליד 1935, התנועה המאוחדת. מוצאים כאן את סיומת התואר היידישית

"יֶה" עם סגול. כמו חייה (חיה), ברייה (בעלת תושיה) ועוד.  'דודיה' - היה בעל פנים עגולות. קיצור של 'דוד ירח'.

 

דוּדקה

דוד מגן, מרחוב      , למד בבית הספר "הריאלי" בחיפה. התגייס לפלמ"ח, נפל בפשיטה על תותחי המצרים בנגב בתש"ח. זה אותו "הדודיק", הזוכה לכינוי הבגיר המקובל היידישי "קֶה"

 

דוֹלֶק

אהרון אומשווייף שעוברת לשם "עמישב".  זהו המורה האגדי להתעמלות, בשנות ה-40 וה-50. לבית הספר רכב על אופנוע "סנבים" SUNBEAM, מביתו ברח' הלל בחיפהרות ריכטר ואחרים מתווכחים אם קראו לו דולי אמריקאי, דוליק יידישאי או דולק פולני, כדברי בתו קרי דרוק. נולד ב-1914 בלבוב שבפולין. נכנס בברית אברהם אבינו בשם "אהרן", אך האוירה חייבה שם בשפת המקום, לכן נקרא בתעודת הלידה "אדולף". הכינוי נוצר כנראה, כך: הפ"א הסופית כמעט אינה נשמעת. אל"ף תחילית משמיטים לעתים (אפרים-פרויקה וכו') כך נותר "דול" עם סופית החיבה הפולנית "אֶק" נקרא

דוֹלֶק  .     כמו יוליוס ויוזף שנקראים יולק ויוזק

 

דַון אלונזו דל מגריזו  

יזהר כצמן-עצמון, שהיה בעל כושר משחק, כינה כך את עצמו על שם גיבור רומן על יהודי ספרד, מסידרת "זכרונות בית דוד" שקראנו בשקיקה. זה היה בהשראת דמיון הצלילים של "יזהר" ו"מגריזו". גר ברחוב ב', חבר קבוצת "שלהבת" של הנוער העובד

  דיק/דודיק

  דוד רוזנברג, רחוב ט"ו 5, יליד  1934 השומר הצעיר. באיזה נסיבות נלקחה הסיומת של "דודיק" 

בתור כינוי "דיק" האם זה מפני שביידיש "דיק" זה שָמֵן, או לפי הכינוי האנגלי השכיח  DICK, או כמה סיבות יחד

  דונדה

 דוד לם    רחוב א' 56  שנת לידה    התנועה המאוחדת איך הגיעו לכינוי דונדה 

 

  גַלוּשׁ - גל סקווירסקי. כ"ג 13

 

דוּמבָּה - דב דודק, יליד 1936. הנוער העובד, קב, רננים

 

דמבלה

אליהו דמבו יליד 1934 דודנה של רותי יצחקי, רחוב ד' 1 התנועה המאוחדת. הוסיפו את כינוי החיבה היידישי "לֶה", אך על ידי כך רמזו על המקבילה "טמבלה" הרחבה של "טמבל".                                     

דנילו

דניאל שפר כתובת, שנת לידה, תנועת נוער.  יש להניח שהכינוי התתפתח בדרך פשוטוה: דניאל, דני, דנילה, דנילו... נילי דיסקין, זוכרת ש"דנילו" זה היה שם הילד המבוקש, גיבור הסרט "פרח הסלע", ויתכן שבהשראתו כונה דניאל בכינוי זה. 

 

דַקרן / מוסה

משה דוקורסקי,  רחוב        יליד 1929, התנועה המאוחדת. הכינוי נוצר על פי דמיון האותיות המרכזיות

דַרְדָנֵל  

כינויה של דרורה וינשטוק גפן- גליק, ילידת 1927, מרחוב ב' שהודבק לה בהכשרה ע"י יוסקה שרוני עקב דמיון התחיליות "דר"