מאת משה ברק
"בעלי שם שזכו
לכינוי בקרית חיים"
20.5.09
א
- ב
אבורשיד
יוסף אבראשי מאמן כדורסל, בשנות ה-50. שחקן קבוצת
הכדורסל היהודית בקהיר. המסורת הערבית קוראת לגבר "אבו" שזה
"אבי" בכורו. יתכן שהיה בן בכור בשם יהודי שנקרא בערבית
"רשיד". לדברי יוסף זה היה "אבי ראשית" שהפך ל"אבו ראשיד".
שעוברת בארץ ל"אבראשי" אך "אבו רשיד" נשאר ככינוי.
אברום
אברהם אובורניק רחוב ו' 54
יליד 1935 הנוער העובד. ההיגוי
המקובל ביידיש לשם אברהָם, או
אַבְרָם.
כידוע הקמץ ביידיש נקרא כשורוק "וּ" ולכם זה הפר
ל"אברוּם".
אברום
אברהם
גרינברג רחוב ב' 100 התנועה המאוחדת
אברום
אברהם
וינגרטן, מרחוב א', יליד 1924, קבוצת "חרמש" הנוער העובד, קיבוץ
החותרים.
אברמוליק
כינוי של
אברהם ארליך מרחוב ב'.
יתכן שהכינוי
התפתח מ"אברהמ'לה" עבר ל"אברה'מל", לו הוסיף את סיומת החיבה
"יק" והתקבל אברמוליק, בהשפעת "שמוליק" ו"ישראוליק"
אוליק
כינוי של
ישראל צייכנר, שנקרא תחילה בחיבה בהיגוי גלותי "ישראוֹליק", ממנו השמיטו
לשם קיצור את התחילית ונותר "אוליק". יליד 1910 חבר "עין
המפרץ" של "השומר הצעיר", שעזב והשתקע בקרית חיים ג'. נפל בקרב על
בירווה (אחיהוד)
אוּנִי
אורנית אשוח בתו של דדה אפלבאום-אשוח מרח' י"ח,
ילידת 1968 חברת תנועת "נוער המושבים" בפתחת
רפיח. הכינוי נוצר, בפי אחותה רותם שנולדה לאורנית ביום הולדת
"חמש". שהחלה רותם לדבר, התקשתה לבטא את השם "אורנית", ולפי
הנטייה אנושית לצמצם את אורך הכינוי, השמיטה את החלקים שהתקשתה
לבטא ונשארה עם "אוּני"
אוסטרובינה
כינויה של
רינה מלמוד ילידת "הנוער העובד" מרחוב כ"ג, ששם משפחתה לפני נשואיה
לאמנון מלמוד, היה "אוסטרוב" השם "רינה" צורף כסיומת והפך
מאוסטרוברינה ל"אוסרובינה". כך זכה שם המשפחה לסיומת רוסית
"ינָה", ולעתים בהטעמה יידישית "ינֶה"
אוקי
כינוה של רחל
קאושינסקי-שורצמן, ילידת 1955, תחילה ברחוב ז' ואחר כך ואחר כך ברחוב כ'. תנועת הנוער, נסיבות היווצרות הכינוי לא
ידועות גם לרחל, האם זו ברירת שתי הברות משם המשפחה "ק אוּ שינס קִי ?
אוקי
הכינוי של אורי קורדוני כיום בקיבוץ
להב
איבּן ג'ק
מוטלה הרץ,
רחוב א' 73. אביו ג'ק היה מבקר כרטיסים ברכבת. לכן כינו עמיתיו הערבים את בנו לפי
המסורת שלהם "איבן ג'ק" (בן ג'ק) הם גרו בשכונת פועלי הרכבת שבקצה רחוב
אלכסנדר זייד.
איז'ו
יצחק
שטיינברג רחוב ו' 4 /רחוב יח' 50 יליד 1935.
בהונגרית כתבו
ISAC או IZAC, אך
מכיון שהצירוף SZ
מבוטא בהונגרית כמו "J"
עברו לקרוא לו בשם IJAC. יש
להניח שזה קרה על אדמת טרנסילבניה הרומנית/הונגרית. כי הרומנית הוסיפה את הסיומת
שלה "U" והכינוי הפך
ל"IJU"
איזי
יצחק נוימן
מדריך הנוער העובד מפלוגת שדות ים ששכנה ליד פסי הרכבת בגבול קרית מוצקין ועלתה
לקיסריה, בה הוא חבר עד היום. זה הכינוי המקובל אצל יוצאי גרמניה, לשם יצחק
שבגרמנית נכתב ISAC.
לשם הוסיפו סיומת חיבה ""Y, המקובלת גם בגרמנית (כמו
בעברית) ונוצר הקיצור ISY.
איציק
יצחק
שוסטקובסקי רחוב ד' 17 יליד 1931 מהנוער העובד. אימוץ השם המקוצר ביידיש הכולל את
סיומת החיבה "יק"
איציקו
יצחק חיניץ
רחוב ב' 37, יליד 1934 התנועה המאוחדת. אימוץ הכינוי ביידיש של יצחק בתוספת סיומת
לאדינו "וֹ" ((O
איקלה
יצחק גלבר אינני
יודע איך הפך "יצחק" ל"איקה", לו הוסיפו סיומת חיבה ביידיש
"לה"
איתנֶה
כינוי ראשון
של "איתן השמן" ודאי בהשראה של
הסיומות ביידיש בסגול המחליפות את הקמץ בעברית "מה נשתנֶה" במקום
"מה נשתנָה". או "חנָה" הנקראת ביידיש "חנֶה"
אלכס
אלכסנדר
צירלין / צור רחוב' ח' 51
אלפי אראל'ה
אורי
אלפרשטיין רחוב ג' 109 יליד 1934, התנועה המאוחדת. הכינוי נוצר כקיצור שם המשפחה,
בתוספת של יו"ד של חיבה, הקיים בעברית: גדי, יצחקי וכו', הקיים גם בלועזית:
SAMY, JOHNY
אמן
אמנון בקר,
יליד 1932 איש קבוצת יזרעאל, שליח בתנועה המאוחדת 1954/6. מקור הכינוי נוצר
מהשם אמנון
כשהסירו את הסופית.
אמן
אריה
שלכטר-שלח, גר ברחוב ז' (אלישבע קפלן) 15, יליד
.......... עדת
"מכורה" ב"התנועה
המאוחדת", של"ת מוקדם בצרעה, הנח"ל. מקור השם מהמילה
"שמן", כי אכן היה "עב בשר".
אֶפֶּלֶה
הוא אליעזר אפלבאום דודו של דוד אפלבאום-אשוח. מרח' י"ח, יליד , חבר תנועת השם "אַפֶּלבאום" פירושו "עץ התפוח". בבגרותו כשוטר בקריה קראו לו חבריו בכינוי "אֶפָּלֶה" אולי גם כדי לציין את מתיקותו ונועם הליכותיו. הכינוי נוצר בדרך המקובלת של קיצור שם המשפחה עם תוספת סיומת החיבה "לֶה". אך לצורך הכינוי הם לא הסתמשו בנוסח הגרמני "אַפֶּלבָּאוּם" הקורא "אָאוּ" כי אם בנוסח השגור בקריה היידישי הבכיינו הקורא "אוֹי" שנשמע "אֶפֶּלְבּוֹים"
ארוך
מרדכי תנא המורה לעיבוד הגינה רחוב ה' 53
אריה'לה
אריה שיטרית מרחוב
ב' 88 יליד 1932 התנועה המאוחדת, עם סופית החיבה היידישית
"לה"
אריהלה
אריה כהן
רחוב ג' 18 יליד 1935, תנועת נוער
אריה'לה
אריה
צוקרמן רחוב כח', יליד שנת התנועה המאוחדת
אלכס
אלכסנדר
צירלין / צור רחוב' ח' 51. השם אלכסנדר
נראה תמיד ארוך. ביידיש לקחו דוקא את החצי השני וקיצרו אלכסנדר ל"סנדר"
ארוך
מרדכי תנא
המורה לעיבוד הגינה רחוב ה' 53
אריה'לה
אריה
שיטרית מרחוב ב' 88
יליד 1932 התנועה המאוחדת, עם
סופית החיבה היידישית "לה"
אריהלה
אריה כהן
רחוב ג' 18 יליד 1935, תנועת נוער
אריה'לה
אריה
צוקרמן רחוב כח', יליד שנת התנועה המאוחדת
ארצ'יק
אריק כץ מקרית
חשמל. אריק הוא כבר כינוי חיבה ל"אריה", אך פה האריכו בסופית היידישית
"טשיק",
שבה יש הכרזת
קירבה, יחד עם ציון ממדיו הקטנים של המקורב.
בוג'ה
אמנון
זיינוורם רחוב ב' 62 יליד 1934 הנוער
העובד לא ידוע הקשר בין "אמנון" ל"בוג'ה"
בוגי
יצחק
גרייזמן רחוב ד' 70/ יליד 1937/1935 התנועה המאוחדת. הכינוי נוצר
לדברי חברו ברה, משום שהיה גדל מידות, בעל גוף שעיר ועורר קנאה בכך שהיה הראשון
בעדה שהתגלח. לכן קראו לו על שם דוב באחד מסיפורי הילדים מאותה תקופה - בוגי אולי מישהו יודע את שם הספר
בּוֹגי
משה
סמולינסקי-יעלון, רחוב ס"ה 2, הנוער העובד והלומד, קן צפון. יליד 1950. אמר השר
"הכינוי נדבק בי מילדות, כאשר שכנינו התאומים, ליאורה וזאב ולפר החלו לדבר, וקראו לי
בשם זה בּוֹגי (בחולם)"
בוגל
ברוך כרמלי
מרחוב רחוב ד' 55 יליד 1932 התנועה
המאוחדת אולי יש משהו
נוסף שגרם לשיבוש השם לכינוי זה
בוגליין
אותו ברוך
כרמלי, בכינוי "בוגל" לו הוסיפו את סופית החיבה הגרמנית
"ליין" המקבילה ל"לה" היידישית. בסופית זו השתמש הסופר הדגול
ש"י עגנון כשקרא לספרו "אסתרליין יקירתי"
בוז'ה
ברוך קרויז
רחוב ה' 63, יליד 1934 רבים בשם
ברוך נקראים בוז'ה, אינני יודע מה הסיבה
בונצ'יק
יעקב בן
דורי רחוב ד' 3 יליד התנועה
המאוחדת מה המקור של "בונ"? "ציק" מציין קטן בחיבה - האם
יעקב זה היה קטן קומה?
בּוּקִי
ברוך שטיינר
יליד 1941, גר בקרית חיים המערבית, התנועה המאוחדת מדוע בוקי
בֵּיסִי - בֵּיסִיק - בֵּיצִיג
בנציון הלל
מרחוב א' יליד 1931, שיבוש הדרגתי "בנציון-בנצי-בצי ועם
סופית החיבה הידישית "יק" (בהשפעת שמוליק, איציק) הפך
ל"ביציק" אך הורי ההללים הקוקזיים בטאו זאת בגימ"ל -
"ביציג". ברן
מעיד שבשפת
ההורים מהגולה לא היתה האות צד"י והם אפילו ביטאו את השם "ביסי" או
"ביסיק"
ביצים
במלעיל כינוי
למאיר לינדנבוים מרחוב ב' משום שביידיש "אייר" EIER
פירושו "ביצים"
בִּיקִי
חיים
קיסילביץ, רחוב ב' 4 היה בקבוץ אבוקה.
כונה ביקי, על
שם משה ביק המלחין ומנצח המקהלות, כי חיים אהב את משה ביק, והתמיד שלא כאחרים
בהשתתפות בשיעורי השירה שלו ובשירה בציבור. נפל בשיירה ליחיעם בתש"ח.
בֶּנְדָלֶה
רותי בן דב,
מרחוב כ"ג, ילידת 1936. חבריה קראו לה בן דובלה, שהתקצר לפי המסורת היידישית
לבנדלה, הקוראת כך לשרוך, שהיה לשם משעשע לנערה שהיתה דוקא שמנמונת
בֵּנְצִי
בן ציון
מנחמי רחוב ב' 97 , יליד 1936 התנועה
המאוחדת. קיצור השם, שכלל כבר את יו"ד החיבה
בָּרָה
חיים
ברזובסקי- בר זיו רחוב טז' 17, יליד 1936 קבוצת "אורן" התנועה המאוחדת.
כינוי שנוצר
מתוך זהות התחיליות של השם העברי והלועזי
ברל'ה - דן ברלקובסקי. יליד 1940.
כ"ג 11.
בְּרֶן
אהרן בָּרָן-הדר רחוב א' 44. יליד 1932, התנועה המאוחדת.
יליד בלי ניקוד, קראו "בְּרֶן"
כשם מקלע 'כי מהעיר בְּרְנוֹ. אך "בְּרֶן" ביידיש זה "בוער"
(ברנר= מבער), "נמרץ", אם מקלע העבודה בצרורות. בקיצור - חרוץ. אך
"בָּרֵן" ביידיש זה להשתמט והאיש "בָּרָנְיוּק", אולי בהשראת
"בָּרָל" פֶרֶד בערבית, שאינו דוהר כסוס בקיצור - ארטיסט. אותו כנוי
שהלך לשני כיוונים שונים של חרוץ לעומת בטלן.
בְּרֶני
כינוי של אהרן
הדר בפי הבנות
בְּרֶנְסְקִי
כינוי
"מנופח" של אהרן הדר, שניסה להשיב לשם "העברי" ברן, את הסיומת
הלועזית שלו, לפני שעוברת... סיומת שמעולם לא היתה קיימת.
בת עמלה לובובסקה
כינויה של בת
עמי לבוב, מקבוצת "שדמה" של הנוער העובד, בתפקידה בהצגה הסטירית
"להקת החולירע". בהשפעת שם שחקנית תיאטרון "המטאטא" חינה רוזובסקה,
עשה משה ברקו מחבר הסטירה לובובסקה, מהשם לבוב.