מָשָה מִנִּבְכֵי
חֶלְשוֹנוֹ
פרק כ"ב מאת
חֶפֶז
סטוץ
לדברי עיתון "מעריב" נוצר
המונח סטוץ מקיצור של האימרה היידישית
"אס טוט זיך"
שפירושה "משהו קורה" והתקבל "ס-טוט-ז
שנשמע סטוץ".
העברית המדוברת אימצה מונח מקוצר זה
כדי להגיד ש"משהו קורה" מבלי לגלות "מה בדיוק קורה" ובלי ליחס
לזה חשיבות.
מסיבות אלה הפך "סטוץ" למונח
המגדיר הוא קשר מיני, חפוז מקרי, קצר ובר חלוף. קשר גופני נטול נסיון חוויה רגשית, חוויית פות וזין - חפ"ז. בראשי
תיבות. מכל הסיבות האלה, אני מציע לקרוא ל"סטוץ" חֶפֶז ולמי שיש חפץ וחשק מתמיד
לכך, נקרא חֶפִיז/ה במקום
"חרמן" ו"חרמנית" המקובלים כיום, ומשמעותם אינה הולמת את
המעשה.
אשר לפעולה, ניתן היה לומר זאת
בפיעל חִפֵּז אך פועל זה משמעותו כיום סתם ביצוע מהיר. לכן כשורש לביצוע חֶפֶז ניתן לבחור בפעל לְחַפְזֵז