12.11.09 "רגע של
עברית" : מאת משה ברק
שפות שונות במשחקי הילדים
מנחם: אתנו משה ברק מגבת, מורה, מדריך נוער ומורה דרך,
מחבר הספר "גבתי דבר גבתית". משה, את ימי
ילדותך - בשנות השלושים והארבעים, בילית בחיפה ובקרית חיים, והיום תביא לנו רשמים
רב לשוניים ממשחקי הילדים של אותם הימים.
לשבי ציון מאירופה, לא הייתה מסורת משחקי חצר
ורחוב, ולא הותירו מונחים ביידיש במשחקי הצברים. אלה מקורם כנראה בחצר בית הספר
ומרחבי השכונה "אחד שתים שלוש" להזנקה אמרו: UN DEUX TROIS "אן דה טרואה" או "קומ-פה-ניון" COMPAGNONS כנראה בהשפעת בתי הספר "אליאנס" ו"פרר"
האחים הקתולים שלימדו בצרפתית. היה
גם המחרז להפלת גורל "אן דן דינו" שיתכן כי
מוצאו מהלאדינו שפת היהודים הספרדים, בתערובת עם משהו עברי.. בולטת השפעת ילדי
השכנים הערביים; גולות נקראו בנדורות, גומות המשחק נקראו ג'ורות; "מן ג'וז" כשקלעו בזוג בלורות;
"סמל" בקפיצת חמור כנראה מהמילה סמאללה,
ואפילו הג'יבריש של אסומניה כולל תצורות ערביות "מעבודניה"; "ריג'ליה"
וכו'. ואולי גם כינוי ה"ברוגז",
"צ'ילבה" שזה "כלב" בהיגוי בדוי. אך כאן ניכרת פעילותו של
המורה העברי שרצה לטפח את העברית גם כאן. הוא תרגם את קום-פה ניון
ל"חב-ר-יא"; בהתפייסות נשבעו בעברית צחה: "שולם שולם עד עולם, ברוגז ברוגז אף
פעם".
מנחם: תודה
למשה ברק